...ואחרי שהבנתי את המכה הנוראה, וחרטתי בזיכרוני את המראות והקולות - ישבתי לעשות את חשבון הנפש הלאומי.
הגנה אמיתית אינה הקמת חומות או הצבת סנסורים, אלא הפחד של האויב מהצפוי לו
אנו נתונים במצב קפקאי ובמלחמות דת - אין מנצחים | פרופ' אריה אלדד
כשנחתמו הסכמי אוסלו, שימשתי כמפקד הרפואה בפיקוד המרכז, ובין אוסלו א' לאוסלו ב' החלו הערבים ביהודה ובשומרון לרצוח יהודים, בעיקר בדרכים. הייתי בכל זירה וראיתי את הנרצחים וטיפלתי גם בפצועים. ועל קיר המשרד שלי מילאתי טבלה גדולה עם שמות הנרצחים שיצחק רבין ושמעון פרס קראו להם "קורבנות השלום". והיום אנו חייבים להבין כי ממש ביום שבו יאסר ערפאת נכנס ליריחו ולעזה בראש אלפי הרוצחים שלו ("עזה ויריחו תחילה") ומדינת ישראל נתנה להם רובים - באותו יום ממש נוסדו "תשתיות הטרור" שמהן יצאו הערבים למסע הרצח ביישובי העוטף.
אבל ב־1993 לא התמרדתי. מילאתי את חובתי כרופא וכקצין. פיניתי את הפצועים והנרצחים ולא שברתי את הכלים ולא קמתי בצבא ובציבור ולא צרחתי – מה אתם עושים? אתם לא יודעים מי הם?
באחד הימים, לפני כ־30 שנה, נערך בפיקוד המרכז אישור תוכניות מגננה. ריטואל שנתי קבוע. כל שנה אותו סיפור, רק מחליפים את מספרי הגדודים. וממש לפני שהאלוף סיכם, ביקשתי לשאול משהו. הזכרתי להם שממש אותה תוכנית שבלונית הוצגה לפני שנה ולפני עשר, ושבתוכנית היה גם מענה לאפשרות שחוליית מחבלים תחצה את הירדן ותתקוף מוצב. התוכנית פירטה איך "נחזיר מצב לקדמותו" בהתקפת נגד מקומית. ואני אמרתי שברדיו שמעתי שלא מדובר בחוליה של חמישה מחבלים אלא באלפי מחבלים חמושים שצפויים להגיע בקרוב ליריחו, בפיקודו של ערפאת. שאלתי מדוע אין בתוכניות המגננה של הפיקוד אפילו רמז לכך שהמצב השתנה ושצריך להיערך, למשל, לאפשרות שמאות מחבלים ייצאו מיריחו ויציתו את הימ"חים של חטיבות הטנקים שלנו?
האלוף התבונן בי בלעג. דוקטור, שאל, בשם איזה יישוב אתה מדבר? כלומר: השאלה ששאלתי הייתה לטעמו מתריסה, פוליטית. לא צבאית.
לימים עלה האלוף לגדולה. היה אפילו לראש המוסד, אך מעולם לא שמעתי אותו מודה כי היה עיוור וחירש ואטום לכוונות האמיתיות של ערפאת וחבר מרעיו - והיה שבוי בקונספציית השלום. היום הוא פרשן מבוקש.
ממש כמוחות האטומים והשבויים בקונספציות של מפקדי צה"ל ב־1973 וב־1993, היו מוחות ראשי מערכות הביטחון בימינו אטומים וחירשים ועיוורים לשינויים בסביבתם. מפטירים כאשתקד. ביום הכיפורים 73' היו אלף סימנים מעידים למלחמה – והמומחים התעקשו שזה רק תרגיל. ולפני שבועיים – ממש כמו אז, קיבלו את דיווחי התצפיתניות וקובצי אותות הסיגינט מהחודשים האחרונים, והחליטו שוב, כמו לפני 50 שנה: זה רק תרגיל. "חמאס מורתע", קבעו מומחי הביטחון שלנו, ובמלחמה הבאה הם יישבו באולפנים ויגידו מה צריך לעשות.
הייתי חבר כנסת כשהחליט אריאל שרון על ההתנתקות. ידעתי, כמו רבים מחבריי, כי מדובר בפשע איום נגד מדינת ישראל ועם ישראל – וגם בתחילתו של אסון צבאי. שהתשתית שהונחה באוסלו – תהפוך אחרי ההתנתקות לבסיס טרור ענק. אבל רוב הישראלים רצו להיפטר מהרצועה ומהמתנחלים שהכריחו את המדינה לשמור על גוש קטיף. זה היה חזק מהשכל הישר. אלו שלעגו לנו כשאמרנו שהסכמי אוסלו יביאו עלינו אסון – לגלגו עלינו כשאמרנו שההתנתקות תביא את הרקטות לכל הארץ ואת הרוצחים לנחל עוז.
אלופי המטכ"ל התקרנפו לדרישתו של שרון והכריזו כי "כשנצא מעזה, מצבנו ישתפר". רמטכ"לים ואלופים בסדיר ובמילואים הטילו את כל כובד משקלם בכל הפאנלים ברדיו ובטלוויזיה. אלו שתמכו באוסלו והביאו עלינו את האינתיפאדה השנייה, פרסמו מודעות ענק והצהירו: "ההתנתקות מעזה טובה לביטחון. אנו קובעים כי לדעתנו המקצועית ההתנתקות תורמת לחיזוקה של המדינה וחיונית לביטחון ישראל".
משום כבודם של אלו שכבר אינם יכולים להתנצל, לא אנקוב בשמותיהם. האחרים יושבים היום באולפנים ומסבירים לנו שצריך למחוץ את חמאס. כולם מתעלמים מתרומתם ליצירת מפלצת הטרור. הם מחזיקים בשני קצות המקל.
כחבר כנסת עשיתי כל מה שיכולתי כדי לעצור את פשע ההתנתקות – ונכשלתי. קראתי למרי אזרחי – ורק מעטים באו. לא היו לנו מאות טייסים וקציני מודיעין שהיו מוכנים, כמו היום, לאחוז את המדינה בגרונה. לימין לא היו כאלו שהיו מוכנים לחולל הפיכה צבאית.
אני שומע את כל המאשימים את נתניהו במחדל העוטף. אכן – אשמתו איומה. אך לא משום שסירב להיכנע לאיומי הפוטש של הסרבנים ולא העריך כי האיראנים וחמאס מאמינים לסרבנים ומזהים את חולשת ישראל ואת שעת הכושר. נתניהו אשם כי במשך שנים – ובניגוד למה שהבטיח ב־2009 - הוא לא עקר את חמאס. כל אחד מסבבי הדמים ב־15 השנים האחרונות גלגל לידיו הזדמנות והצדקה, אך הוא העדיף הפסקת אש והסדרה. ולאחר כל סבב הבטיח (בליווי מקהלת מפקדי צה"ל) כי הפעם חמאס הוכה והוא מורתע.
גם נתניהו האמין בהבל הטמטום ששיפור המצב הכלכלי בעזה יקנה לנו שקט. זה חטאו וזה פשעו - בנוסף על חטא הצבעותיו בעד ההתנתקות. אבל כל הגנרלים באולפנים הקוראים היום להשמיד ולאבד ולמחוץ, וכל הפרשנים המאשימים את נתניהו בכך שחיזק את חמאס – הם אלו ששיבחו אותו על זהירותו ומתינותו, ועל כי חסך בחיי חיילי צה"ל ונמנע מפעולה קרקעית נרחבת להשמדת חמאס. בכוח צביעותם הם אוחזים בשני קצות המקל ואינם ממצמצים, והמראיינים אותם לא שואלים אותם מתי התהפכו – כי גם הם ברובם שותפים לפשע.
כבר לפני כ־20 שנה קבע השב"כ כי לפחות שליש מהמחבלים משוחררי העסקאות – שבו לרצוח. אבל כל אלו ששטפו את מוחותינו במסע יח"צ אדיר לשחרור גלעד שליט, התעלמו מאיתנו כשאמרנו כי מאות יירצחו בידי מי שנשחרר. הם תבעו לשחרר רוצחים רבים מאוד תמורת האחד. נתניהו פשע כשנכנע לדעת הקהל ואישר את העסקה. הוא היה צ'מברלין, לא צ'רצ'יל, כששחרר יותר מאלף רוצחים - ועכשיו צריך להוסיף יותר מ־1,300 נרצחים בידי המשוחררים בעסקה ההיא.
עוד לא תם מניין הנרצחים והנעדרים והנחטפים – וכבר קמים רבים מהמחזיקים במקל בשני קצותיו ותובעים עסקת חילופין חדשה לאלתר. כי חמאס מחזיק תינוקות ונערות וזקנים וחיילים. וכבר ברור להם כי "צריך לשלם כל מחיר" כדי לשחרר את החטופים והשבויים. חמאס דורש את כל האסירים שבידי ישראל, למעלה מ־6,000 רוצחים, או מי שיהפכו לרוצחים אם ישוחררו. כמה ישראלים ייטבחו בידי המשוחררים הללו? והמחזיקים בקצה המקל התובע שחרור בכל מחיר היום - יחזיקו במלחמה הבאה בקצהו השני, יתלהמו ויציעו למחוץ.
השבוע, עשרה ימים אחרי האיוולת הפושעת של "חמאס מורתע", ישב האלוף במיל' עמוס ידלין באולפן ערוץ 12 וקבע נחרצות: "חיזבאללה מורתע". מכשיר הטלוויזיה לא נשרף, המראיינים לא זרקו אותו מהאולפן. ואם בכל זאת איראן תחליט וחיזבאללה יפתח במלחמה – ידלין ודומיו יסבירו מדוע היה המהלך צפוי.
הוא וחבריו המומחים לביטחון הטיפו ומטיפים "לסיים את הכיבוש" ולהקים מדינה פלסטינית. אז מה אם אוסלו הביא לאינתיפאדה השנייה, וההתנתקות - לטבח בעוטף? הם דורשים התנתקות גם ביו"ש. ואם חמאס או הג'יהאד או דאע"ש אחר ישלטו שם, ואלפי יהודים יירצחו חלילה – הם יישבו באולפנים, יגלגלו עיניים וימליצו למחוץ.