לאן נעלמו שרי הממשלה? למרות שהם לא מתגוררים ביישובי עוטף עזה, וגם לא ביישובים שסמוכים לגדר בצפון, נראה שהם עדיין שוהים במקלטים ומעדיפים להימנע מראיונות עיתונאיים. רק שרים בודדים העזו להגיע לבתי החולים על מנת להצטלם בחברת פצועים, אלא שהם גורשו משם לפני שעלו למחלקות שבהן מאושפזים הפצועים.
חמאס טוען: שתי חטופות ישראליות שוחררו בתיווך מצרים וקטאר
גורמים בכירים ישראלים: "נתניהו קר רוח אבל בודד, לא סומך על אף אחד"
הפוליטיקאים, שנוהגים לשלוח את עוזריהם למערכות החדשות כדי לשכנע את העורכים שיש להם מה לומר, בוחרים הפעם לשתוק. זה קורה משום שמרבית השרים אינם חברי הקבינט הביטחוני, הם ממודרים ולא מקבלים יותר מידע מזה שמקבל הציבור. רבים משרי הממשלה בוחרים לא להיות שותפים לכישלון, ונמנעים מהצורך להשיב לשאלה אם הם אחראים למחדל החמור, שנשאלת בכל ראיון. יש לא מעט שרים שלא מעוניינים לקחת אחריות למהלכים שלא היו שותפים להם ולא נעשו על דעתם, ומעדיפים שלא להופיע בציבור.
ח"כ טלי גוטליב, לא אחת שדופקת חשבון, פנתה ביום השני ללחימה לשרי הליכוד בטוויטר, וכתבה: "השר דיכטר, קרעי, ברקת, כ"ץ, כהן, אמסלם, רגב, לוין, שאחד מכם ייקח על עצמו להיות הפנים של הממשלה, הציבור משווע לקול שיסביר לו, יבהיר, ייתן מענה ככל הניתן. אנא קחו יוזמה". אלא שקריאתה של גוטליב לא שכנעה את השרים להפסיק לשתוק.
"מעריב" פרסם השבוע שלנתניהו חשוב שכל המערכת תישא באשמה, וזו לא תהיה רק של ממשלתו המכהנת. נתניהו, שלא הודיע עדיין שהוא נוטל אחריות, מתכוון להביא לכך שכל המערכת תהיה שותפה לכישלון ה־7 באוקטובר, כולל גנץ ואיזנקוט בתפקידיהם הקודמים.
אני מתקשה להאמין שזו הסיבה שבגללה שרי הממשלה אינם משתתפים בהלוויות או שהם חוששים שיגורשו מבתי העלמין. השרים הסבירו שהם נוהגים על פי הנחיית גורמי הביטחון, ובהם שב"כ, ולכן הם נמנעים מלהגיע לאזור עוטף עזה. למזכירות הממשלה היה נימוק אחר. היא מסתמכת על החלטת ממשלה 2396 משנת 2017 שקבעה שהנוהל של שליחת שרים להשתתף בכל הלוויה אינו חל במלחמה.
מדובר בתגובה עלובה, עזת מצח, וראוי היה שלא הייתה נאמרת. אם הממשלה הייתה נוהגת ברגישות, היא הייתה משנה את הנוהל בהצבעה טלפונית.
מזכירות הממשלה הציעה לכל אחד ואחת משרי הממשלה שנודע לו על הלוויה של חייל שנמצאת באזור שאין בו מגבלה של התקהלות, להשתתף בה. לא ידוע לי על שרים שנענו להצעה והשתתפו בהלוויות. אשר להלוויות אזרחים, מזכירות הממשלה הודיעה שהיא שולחת שרים בהתאם לרשימות שמתקבלות ממשרד הפנים, לבד מהלוויות שמתקיימות באזורים שבהם אסורה התקהלות של יותר מ־15 איש על מנת שלא לתפוס את מקומו של מי מבני המשפחה הקרובים. נכון להניח שיש מי שאינם רוצים לחשוף את שרי הממשלה לזעמו של הציבור.
מי שיצא באומץ נגד השרים שנאלמו דום הוא חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שהתבטא במילים קשות נגד הממשלה כשאמר, "לצבא לקח יום־יומיים להתעשת וכך גם לשלטון המקומי, אבל רוב משרדי הממשלה לא התעשתו, ורובם ירדו למחתרת". לדבריו, השרים לא מבינים את גודל האירוע.
את תפקוד השרים ניתן לייחס לחוסר ניסיונם. אי אפשר להתעלם מתפקודו הגרוע של שר האוצר סמוטריץ' שמכהן בתפקידו תשעה חודשים, והיה אמור לשחרר את הכבלים הבירוקרטיים, אלא שהוא לא מבין את תפקידו. הבעיה אינה מחסור בכסף, אלא בחובבנים שיושבים סביב שולחן הממשלה, ולא יודעים מה לעשות בכסף.