אני מדבר באולפני הטלוויזיה ובשידורי הרדיו מסביב לשעון מאז אירועי ה-7 באוקטובר הנורא ההוא. אבל בפרשנויות וההסברים אנחנו מדברים באופן רישמי, מקצועי, שקול, הגיוני וממלכתי. ובכל זאת הלב רוצה לצעוק ולומר גם דברים אחרים.
שירתתי חמש שנים בצבא בשירות חובה ובקבע כחייל וכקצין בלבנון, בשטחים ובגזרה הצפונית.
חוויתי את סיפורי השואה והשמדת משפחתם של אבי ואימי ז"ל במלחמת העולם הראשונה, אז איבדו את הוריהם ועברו גיהנום.
שירתתי 25 שנים בשב"כ כאיש שטח ומנהל מבצעי ומודיעיני במגזר הערבי, באיו"ש, עזה וישראל ונחשפתי לאכזריות הטרור הפלסטיני מכל סוגיו.
עברתי שתי אינתיפאדות קשות עם אינסוף פיגועים, רציחות וחוויות מטלטלות.
כמי שהיה אחראי על שטח ישראל באמצע שנות ה-90, חוויתי ונכחתי באופן ישיר בכל הפיגועים הקשים ביותר שידעה המדינה וראיתי את המראות הקשים ביותר (בלי להיכנס לתיאורים ציוריים).
הייתי שם, חוויתי והמשכתי לתפקד ושמרתי על קור רוח ומוטיבציה לפעול, לסכל ולנצח. המשכתי, פיקדתי, ניהלתי, התקדמתי והגעתי לצמרת הפיקוד בארגון המדהים הזה שנקרא שב"כ.
נכחתי במשך שנים בכל ישיבות הממשלה, הקבינט, המטבחון והערכות המצב של כמה שרי ביטחון וראשי ממשלה ועבדתי מולם באופן ישיר בתקופות הקשות ביותר.
אבל... שום דבר מכל אלו לא הכין אותי למציאות אותה אני חווה כיום יחד עם כל אזרחי ישראל. לתמונות הבלתי נתפסות של משפחות שלמות שנרצחו ונקברות ביחד אלו לצד אלו.
למספרים הבלתי נתפסים של הקורבנות והחטופים שנרצחו ונחטפו בברוטאליות חייתית מטורפת על ידי יצורים שלא ראויים להיקרא לא חיות ולא אדם.
לתמונות הזוועה של תינוקות, זקנים, נשים וילדים שנרצחו באכזריות בלתי נתפסת.
והלב נשבר לרסיסים והכעס עצום והעצב לא נגמר והתסכול ברמות הכי גבוהות. בעיקר כי אני יודע שאת האירוע הזה ניתן היה למנוע!
ניתן היה למנוע אותו אם היה מודיעין טוב ואיכותי כפי שהיה מצופה משב"כ ואמ"ן.
ניתן היה למנוע אותו אם גדר הגבול שנבנתה במיליארדי שקלים הייתה עומדת כמצופה ממנה, מול פריצה פשוטה של רוצחים קניבלים.
ניתן היה למנוע אותו אם צה"ל היה ערוך מול הגבול הכי חם ופעיל בישראל והיה מונע את כניסת אלפי הרוצחים.
ניתן היה למנוע אותו אם צה"ל היה נערך במהירות ומגיב במיידית ועוצר את האירוע.
ניתן היה לצמצם את הנזק משמעותית אם כל כוחות הביטחון היו מגיבים ומגיעים לשטח במיידית ולא מפקירים את עשרות ומאות אלפי האזרחים בעוטף עזה במשך כמעט 20 שעות.
ניתן היה למנוע אותו אם ממשלת ישראל והעומד בראשה היו מעמידים את ביטחון מדינת ישראל וחוסנה האזרחי והלאומי לפני הכל במקום להתעסק שנה שלמה בהפיכה משטרית ומהפיכה משפטית מיותרת, מפלגת, מקטבת ומשסעת.
ניתן היה להיכנס למערכה הזו כשהעם מאוחד הרבה יותר אם הממשלה הזו והעומדים בראשה היו רואים לנגד עיניהם את טובת המדינה ואזרחיה על פני טובתם האישית ומימוש חזונם המוטרף.
מדינת ישראל החזקה הייתה יכולה וצריכה למנוע את הטבח הנורא הזה, את החטיפות ואת הפקרת אלפים מאזרחיה לאורך שנים.
צה"ל ושב"כ חייבים לנצח עכשיו באופן מוחלט וסופי את חמאס.
אזרחי ישראל מוכיחים כי הם גדולים וחזקים עשרות מונים ממנהיגיהם, הם מתאחדים ופועלים בכל הגזרות ומסייעים בכל המקומות שבהם נכשלת המדינה לכל אורך הדרך: סיוע בציוד לוחמים, סיוע בהכנת והעברת מזון ללוחמים ולאזרחים שנשארו ללא בית, הקמת מרכזי מידע לנעדרים ועוד. פשוט כי המדינה השאירה אותנו בלי מנהיגות, בלי אבא ואמא ועם אפס אחריות ותפקוד.
אבל ביום שאחרי, האחראים למחדל, לכישלון ולאסון הנורא הזה, חייבים לתת את הדין ולשאת באחריות. הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש שב"כ וגם חלק מהשרים כבר לקחו אחריות. ראש הממשלה חיכה כמעט שלושה שבועות כדי לקחת אחריות, וגם אז בקושי ובקול ענות חלושה, תוך שהוא מדגיש שכולם יצטרכו לתת תשובות.
אף אחד לא יכול ולא רשאי לשכוח ולסלוח על המחדל הנוראי הזה שגבה את חייהם של כל כך הרבה אזרחים וחיילים וגרם לישראל נזק עצום שעומקו טרם נחשף. והלחימה רק בתחילתה.
התרעות פיקוד העורף