הפשיטה הקרקעית שלשום של כוחות צה"ל לתוך צפון רצועת עזה היא אולי חלק מההכנה לקראת הפעולה הקרקעית הגדולה. בנוסף, זה בא כדי לתת תחושת מסוגלות של כוחותינו. זה בא גם מתוך הצורך לא להשאיר את הכוחות שלנו רק בקו הגנה אחורי, אלא להתקדם גם ולהראות קו הגנה קדמי.
"תחושת מסוגלות": כמה משמעותית הפשיטה בצפון הרצועה להמשך המלחמה?
יש כמה דפוסי פעולה. יכול להיות דפוס פעולה שבו תוך כדי לחימה אתה מחליט שאתה הולך על אזור מסוים ונכנס חזק, מגיע למחסנים, למפקדות, פועל ונלחם בשטח - ואחרי זה יוצא, ויש דפוסי פעולה שהם שהייה יותר משמעותית בשטח.
באשר לגבול הצפון, לאחר שחמאס הצליח לכבוש את קו המוצבים הראשון שלנו, יצא מסר ברור, אפילו באופן פומבי לאויבים שלנו, שאמר: "חברים, זו ההזדמנות שלכם, אפשר להכריע את ישראל". אלא שחיזבאללה, לעת עתה, לא ממש הלך עם זה עד הסוף. כמו כן, היכולת של צה"ל שונה מזו שפגש ארגון הטרור ב־2006. היכולת של צה"ל לסגור מעגלים של אש בתצפית על חוליות הנ"ט היא דבר שלפחות קו המגע של חיזבאללה לא מיומן בו.
התוצאה הסופית שאנחנו רואים כרגע היא סדר גודל של 30 חוליות של הארגון שכבר נפגעו.