במהלך הימים האחרונים התקיימו באולפנים אינסוף דיונים ושיחות על כדאיות הכניסה הקרקעית אל מול הסיכון האפשרי לחיי החטופים. המשפחות באופן טבעי ומובן מעוניינות במיצוי כל תהליכי המו"מ לשחרור החטופים לפני כל מהלך צבאי. אבל ניהול המערכה כולה הוא עניין מורכב בהרבה ועל מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון גורמים רבים.
בפעולה קרקעית בעזה: צה"ל שחרר את החיילת אורי מגידיש שנחטפה על ידי כוחות החמאס
חשוב להבין שבשורה התחתונה גם על מנת להשיג את יעדי המלחמה שהם מיטוט יכולתו של חמאס לשלוט ברצועה ולייצר טרור נגד ישראל וגם על מנת לשחרר את החטופים, על ישראל לבצע מהלכים יזומים בשטח. הן בהיבט המבצעי, הן בהיבט המודיעיני והן בהיבט המדיני.
גורמים רבים מעורבים בניסיונות להביא לשחרור החטופים. את התהליך ניתן וראוי לנהל המקביל לתמרון הקרקעי בשטח ולא במקומו.
יכולתו של שב"כ להביא מודיעין תוך כדי לחימה בשטח, היא גבוהה מאוד. יכולתו של צה"ל לנהל מבצע חילוץ על בסיס מודיעין מדוייק, אף היא גבוהה בהינתן מצב שהכוחות שוהים בתוך השטח.
הלחץ הצבאי המופעל על חמאס יוצר מצבים של צורך בקבלת החלטות מהירות בחמאס וביצירת תקשורת עם אנשיו. שב"כ וצה"ל יודעים לתרגם מצב כזה למודיעין מהיר ומבצעים נקודתיים.
האינטרס הישראלי כעת הוא להעמיק את החדירה והאחיזה בשטח הרצועה, גם על מנת להביא להקרסת כל תשתיות חמאס ברצועה וכדי לפגוע ברוב לוחמיו וגם על מנת לייצר נגישות גבוהה למידע מהשטח. אבל גם כדי להביא להישגים מדיניים באמצעות הפעלת הלחץ על חמאס ומנהיגיו.
הלחימה בשטח צפויה להתמשך ולאורך זמן רב כדי לפעול בזהירות מרבית ולהגן על הלוחמים והחטופים מצד אחד וגם על מנת לאפשר פעילות מבצעית יעילה בשטח באופן שלא יאפשר לחמאס להמשיך ולשלוט ברצועה. נקווה ששחרור החיילת מהווה ניצן ראשון למבצעים דומים עתידיים ברצועה.
חוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן