אחד משרי הליכוד הגדיר באזניי השבוע את מצב העניינים הפוליטי בצורה מדויקת. "מבחינת המערכת", אמר, "זאת כמעט אקסיומה שכולם צריכים ללכת אחרי המלחמה: גם הקודקודים בדרג הצבאי וכן – גם מי שעמד בראש ההנהגה הפוליטית. אבל ההבדל בין כולם לבין נתניהו הוא שהם מודעים לעובדה שיצטרכו ללכת, בעוד שנתניהו דווקא לא מודע לכך, גם לא מראה סימנים".
האבחנה הזו מתארת בצורה מיטבית את המערכה שבה פתח ראש הממשלה מיד אחרי מתקפת החמאס בדרום הארץ. את הקרב הזה הוא מנהל ללא הרף, במקביל לניהול המערכה מול חמאס בעזה: הקרב על דעת הקהל ונגד הדרישה להדחתו המיידית, ההולכת ומתרחבת.
אחת הדאגות הגדולות של נתניהו היא מאובדן מוראתו על סיעת הליכוד. הקולות הנזעמים והמתוסכלים העולים מהשטח משכנעים את חברי הליכוד, השרים והח"כים כי הבייס, כולל מתפקדי המפלגה, עוזב אותם. ההערכות על סופו הקרוב של נתניהו כראש ממשלה ויו"ר הליכוד מתגברות בהתאם לירידה בסקרים. נתניהו, שחי ופועל על-פי הסקרים, יודע היטב מה עלולות להיות ההשלכות.
בימים האחרונים בכירים במפלגות האופוזיציה מסתובבים במסדרונות הכנסת וטוענים כי כבר כעת ידוע להם על לפחות 10 חברי סיעת הליכוד שביום הראשון אחרי המלחמה יהיו מוכנים לתמוך באי אמון קונסטרוקטיבי כדי להפיל את נתניהו בלי להוביל להקדמת הבחירות. בפועל, מספר חברי הליכוד שמוכנים בבוא היום להפנות גב לנתניהו, גדול יותר מאותם עשרה.
נתניהו ער גם להערכה הזאת ועובד גם בכיוון הזה. לצד ניהול המלחמה הוא מוצא זמן כדי לסגור פרצות פוליטיות ולחסל כל ניסיון עתידי למרד מבעוד מועד. מאז הקמת ממשלת החירום הוא דואג לטפח מחדש את יחסיו עם יו"ר תקווה חדשה, ח"כ גדעון סער. על פי כמה מקורות, נתניהו מאוד משקיע ב"תוכנית סער" - וגם דואג לכך שהתדרוכים על התחממות ניכרת ביחסיהם יגיעו לתקשורת.
פרט ל"תוכנית סער" הפעיל נתניהו תוכנית נוספת המיועדת לחיזוק יחסיו עם בכירי הליכוד שמסומנים אצלו כ"סכנה פוטנציאלית". עבורם, נתניהו מקפיד לפנות זמן בלו"ז. המסקנה ברורה: נתניהו רואה שנקלע למצור פוליטי ואין לו מושג איך הכול ייגמר עבור המדינה כולה ועבורו. אבל דבר אחד הוא יודע בוודאות: הוא אינו מתכוון לוותר ללא קרב. הוא לא יילך לשום מקום כל עוד קיים סיכוי בודד לשינוי במצב לטובתו.
התרעות פיקוד העורף