ב"יום שאחרי" המלחמה, נקודת המוצא חייבת להיות שחמאס יימצא במצב של כניעה. קרי, פירוז מוחלט של הארגון וכל תומכיו. כל דבר פחות מכך יהיה בבחינת חזרה ל"יום שלפני".
בעוד מדינות ערביות אחרות החלו בתהליך של הפיכת התכנים בספרי הלימוד למכילים ולסובלניים יותר, נותרו הגדה המערבית, רצועת עזה וירדן איתנות בסירובן לשנות ולו מילה אחת. כך, ממשיך האו"ם, באמצעות סוכנות אונר"א, לממן את דברי הבלע וההסתה, ולצדה גם ארה"ב באמצעות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, האיחוד האירופי, קנדה ועוד.
בעקבות אירועי 7 באוקטובר התקבלה החלטה שלפיה האיחוד האירופי יפסיק לממן את הרשות הפלסטינית החל מ־2024, אך נותרה עוד עבודה רבה וחשובה בקרב התורמות האחרות, כדי לוודא שמה שיזין את הדור הצעיר הפלסטיני מעתה ואילך יהיו תכנים אחרים לחלוטין, שיאפשרו לבנות עתיד שפוי יותר באזור. כל פתרון שיאומץ ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה יהפוך לכישלון חרוץ, אם לא יגובה בשינוי מהיסוד של האמור לעיל.
לאחר הכנעת חמאס, אסור להניח שעל ישראל להישאר ברצועה במשך זמן רב מדי. האידיאולוגיה הרצחנית של חמאס אינה מאיימת רק על ישראל. מדובר באיום שלו השלכות על כל העולם הנאור, ולפיכך ראוי לבחון את הטיפול בייצוב הרצועה ביום שאחרי מתוך פריזמה רחבה - ולא רק מקומית.
נהיר שבעזה של אחרי המלחמה יקום ריבון זמני חדש שאיננו חמאס ואף לא הנהגת פת"ח, מה גם שנשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן כבר הצהיר שאיננו מעוניין לשאת באחריות על הרצועה. לפיכך תחולק עזה למספר חלקים, כשכל חלק ינוהל בידי גורם בינלאומי אחר, שאיננו האו"ם. הניהול לא יהיה ביטחוני בלבד, אלא גם אזרחי ולוגיסטי. זאת, בדומה לאופן שבו נוהלה גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הפשעים שבוצעו על ידי מחבלי חמאס באזרחים ב־7 באוקטובר אינם שונים במהותם מאלה שבוצעו בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. אם צה"ל לא היה עוצר בעדם, הרי שהיקפם אף היה גדול בהרבה ממה שהיה באותה שבת שחורה. לפיכך, עלינו ועל העולם להתייחס לניהול הגזרה במידת חומרה דומה לזו שאימצו בעקבות מלחמת העולם השנייה.
אם כן, כמו בגרמניה שלאחר המלחמה ההיא, ארבעה גורמים בינלאומיים יתחלקו בניהול חיי היומיום של ארבעת חלקי הרצועה, לרבות נושאי הביטחון, ובכלל זה ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. רק בעקבות התייצבות הרצועה במשך עשור, יוכלו להתבצע בה בחירות להנהגה פלסטינית.
במהלך אותו עשור, לא ייכנסו פועלים פלסטינים לשטח ישראל. כמו כן, אותן ארבע מדינות שישלטו, דה פקטו, ברצועת עזה, יביאו לפירוקם של מחנות הפליטים שנשמרים כהווייתם בידי אונר"א כבר 75 שנה, תוך יצירת מקורות הכנסה בני קיימה, גיוון מקורות תעסוקה ודיור בעבור התושבים - כנהוג בכל מקום מתוקן בעולם.
הגם שקשה מאוד לנתק את עזה מכלל הסוגיה הפלסטינית, הרי שבשלב זה – וכל עוד לא תתייצב הרצועה – לא ניתן לחבר בין שתי הישויות הגיאוגרפיות הללו, עזה והגדה, מבחינת הנהגה ומבחינה מעשית־גיאוגרפית. לכן, לא אעסוק בשלב זה במתן מענה הוליסטי לסוגיה הפלסטינית הרחבה, שעליה להיות חלק בלתי נפרד מהסכמי אברהם, שחשוב לחדש ולהרחיב ביום שאחרי.
מכל מקום, הכרעה בלתי מתפשרת בעזה תהווה דוגמה גם לטיפול בחיזבאללה בלבנון, בפלסטינים בגדה המערבית ובכל נושא החיים המשותפים בין ערבים ויהודים בתוך מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף