רק עכשיו, חודש ללחימה, אנחנו נכנסים לפרק הדרמטי ביותר של מבצע מיטוט חמאס וחיסול הנהגתו בעזה. בצד הקרבות סביב מרכזי השליטה, מתנהלת אופרציה לא פחות דרמטית בעניין חילוץ החטופים. שני האירועים כאילו משולבים ביניהם אבל אף אחד לא יודע היכן הם נפגשים.
בימים אלה חברו השניים, שוב, לניסיון לקדם אינטרסים אישיים על חשבון אינטרסים לאומיים. בעיית החטופים היא הר געש מתפרץ שגלי הלבה שנובעים ממעמקיו מתחברים היישר ללב הקולקטיבי של העם כולו. וכך האביר כהן, בשירות המלך נתניהו, יצא בשליחות סודית (בטח סודית) לחלץ את החטופים מזרועות הבירוקרטיה הביטחונית.
החשבון של השניים פשוט: נתניהו עצמו ממודר מערוצי ההידברות בין קטאר, ארצות הברית, מצרים ואנשים פרטיים. זה לא מה שיפריע לו לעלות על הגל אם השחרור יצלח. אם ביידן יצליח לארגן עסקה תמורת כניעה של ישראל (הפוגה בקרבות, דלק ושיירה הומניטרית) ייאלץ נתניהו לחתום עליה ולך תדע כיצד זה יפרנס את הפוליטיקה סביב ההסדר. אם ישוחררו החטופים נתניהו ימריא. אם יקרה אסון תופנה האצבע המאשימה של נתניהו למערכת הביטחונית שאליה היא מופנית מבוקר ה־7 באוקטובר. כהן עצמו ירוויח סוג של רהביליטציה אם הכל ילך כשורה ומיקום משופר במרוץ לראשות הליכוד. אם יקרה חס וחלילה אסון אז הוא לא בפרונט.
התרעות פיקוד העורף