מבחינה גיאוגרפית מרחב הפעולה של צה״ל בתוך הרצועה – אל-עטטרה, בית חאנון, בית לאהיה, ג׳בליה – כבר נוגס בשטח העיר עזה עצמה, עם שכונות ומחנות פליטים שמורכבים מבניינים גבוהים וצפופים.
במערב מיישרים קו עם ישראל: גורלו של חמאס נחרץ
לאחר שהכחישה את הטבח: ח"כ חטיב יאסין ביקשה לצפות ב"סרט הזוועות"
שלב ההתקדמות ותפיסת השטחים המהיר יחסית למעשה הסתיים. הכוחות כבר קרובים ומקיימים שליטה מעשית לכל מוקדי השליטה בעיר, ובהם גם בית החולים "שיפא". עם זאת, השטחים הבנויים צפופים מאוד ויש צורך לטהר אותם בתהליך ארוך וקשה: בכל אזור יש אלפי פירים של מנהרות, שמובילים לעיר תת קרקעית של ממש. במובן מסוים, רק עכשיו קציני צה״ל מבינים ורואים ״בעיניים״, כשהם עם הרגליים על הקרקע, את היקף העיר התת-קרקעית שבנה חמאס מתחת לעזה. במנהרות נפגעים כעת מחבלים רבים בקרבות צמודים, אבל האתגר של צה״ל כעת היא להימנע מסטטיות: לפשוט באופן מפתיע על מוצבים, מנהרות ושאר נכסים של חמאס בלי להפוך את הלוחמים לפגיעים בשטח.
הכוחות למעשה סובבים את מה שכונה בעבר ״המרובע הביטחוני״ בעזה: סמל השליטה של חמאס ברצועה. הדבר נכון גם בנוגע לבית החולים שיפא, שסומן – גם תקשורתית – על ידי הצבא כסמל הטרור של חמאס ברצועה. צה״ל מסמן שהוא כבר מקיים מגע עם אתרים אלו, שבעבר נחשבו על ידי חמאס כחסינים. ישראל מאותתת לחמאס שכל האפשרויות על השולחן, ושהפעם אין מקום שהכוחות יימנעו מלהגיע אליו.
בצה״ל מעריכים שהעובדה שדרג הביניים של חמאס בצפון הרצועה נפגע באופן משמעותי משפיע על הלחימה של חמאס. אין מדובר בנקודת הכרעה או שבירה, אבל ההערכה היא שמדובר בהתקדמות משמעותית.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בשלב הנוכחי אחד האיומים המרכזיים על הכוחות הוא פצצות מרגמה, וצה״ל כבר ספג נפגעים והרוגים מכך. בימים האחרונים ניכר שיש התקדמות ביכולת של הצבא בפגיעה מקדימה במשגרי פצמ״רים, ונראה שעוצמת האיום הזה על הכוחות פגעה. איום משמעותי נוסף הוא סוגיית רחפני הנפץ. בניגוד לימי הלחימה הראשונים, בצבא רושמים התקדמות עם האיום החדש הזה תוך כדי לחימה, וכרגע מספר הולך וגדל של רחפנים של חמאס מופלים לפני שהם מגיעים ליעדם. איום שלישי הוא מטעני חבלה ובתים ממולכדים. חמאס למעשה ניצל את הימים שבהם אוכלוסייה אזרחית רבה עזבה את צפון הרצועה ומילכד כמעט הכל: בתים, צמתים, כלי רכב ותשתיות.
איום משמעותי נוסף הוא טילי הנ״ט, שנורים בכמויות גדולות על הכוחות המשוריינים, בעיקר לאחר שהמחבלים צצים במפתיע מפירי מנהרות. במערכת הביטחון מזהים שהסיוע הקרוב של חיל האוויר, ובעיקר הנוכחות המתמשכת של הכוחות הקרקעיים, משפרת את ההתמודדות עם האיום שהולך ופוחת עם הזמן. חיל האוויר נחשב היום כחלק מהתמרון הקרקעי, והקשר שלו עם הכוחות הקרקעיים נחשב לקרוב מאי פעם.
מנגד, הפגיעה במערך הפיקוד והשליטה של חמאס עדיין לא עמוקה מספיק, וכך גם סוגיית הפגיעה בבכירי חמאס. סף השבירה של חמאס גבוה מאוד, ולכוחות עוד נכונו אתגרים משמעותיים.