שלי! שלי!", צורח הילד בגן, כאשר נדמה לו שמישהו מתכוון לקחת ממנו את הצעצוע שבו הוא משחק. “אבל הצעצוע הוא של כולם", מסבירה הגננת. “שלי! שלי!", צורח השר לענייני משהו כאשר נדמה לו שמישהו מתכוון לקחת ממנו שמץ מהתקציב. “אבל התקציב הוא של כולם", אמור להסביר המבוגר האחראי.
"מזהים סימני שבירה": צבי יחזקאלי מסביר - חמאס בדרך לכניעה?
"אני מתבייש": הנאום המרגש של קנצלר גרמניה בעד ישראל
הצרה, רבותיי, שבממשלה שלנו אין מבוגר אחראי, והאינטליגנציה הרגשית ורמת ההיגיון אצל השרים שלנו נמוכות. הימים ימי מלחמה, המצוקה התקציבית עצומה, לחלק מהלוחמים אין ציוד ראוי, אזרחים נותרו ללא מגורים וללא מענה, יש צורך אינסופי בתחמושת ובנשק, וחברי הממשלה אינם מוכנים להתפשר ולוותר ולו במעט על סכומי העתק שקיבלו למען מטרות, חשובות לדעתם ככל שתהיינה (כמו, למשל, לימודי תורה באזורים חילוניים).
את “הכסף שלהם" לא ייתנו לצרכים כל כך דחופים וחשובים. הם לא יוותרו על מקומם, גם כאשר בתוך תוכם ברור להם שתפקידיהם פיקטיביים לחלוטין. חבל שכמעט אף אחד מהשרים וסגני השרים לא קם והכריז כי לטובת המדינה שאותה נשבע לשרת, הוא מוכן לוותר על כיסאו, לשכתו ותקציבו.
כולם משתבללים בחדריהם ומבזבזים את הכספים שלנו, 14 מיליארד שקלים הניתנים עכשיו למטרות הרבה פחות חשובות, לפחות לדעתי ולדעת הלוחמים, הצבא ונפגעי האסון בשבת השחורה.
בימים טרופים אלה אנחנו נחשפים לגדולתו של העם המופלא שלנו, ליופי שיוצא מהנפש ההומייה. עם יפה, שלנוכח האסון הנורא שב והתאחד כמו שרק הוא יודע. מאות צוותים התקבצו מתוך יוזמה אישית - מי לבשל, מי לאפות, מי לשנע, מי לרשום, מי לתאם, יוזמות של מקלחות חמות ושירותי מכבסה ותספורת שמגיעים עד החיילים, איש־איש כאשר ידבנו לבו. והלב הזה הוא עצום ורחב וכל יכול.
כמה חבל שבעתות כאלו מתגלה גם צד אחר, מכוער ומבחיל. בערים שפונו כמעט לחלוטין מתושביהן מופיע הישראלי המכוער, זה הפורץ לבתים וגונב מכל הבא ליד, חודר לבתי עסק ויוצא מהם עם שלל מכשירי אלקטרוניקה, פורץ לחנויות ואפילו גונב מוניות. גם מתוך האוהלים במאהל שהקימו משפחותיהם של החטופים נגנבו פריטים. עד היכן מגיעה שפלותם של החלאות האלה.
המשטרה, שעסוקה בכל כך הרבה דברים אחרים עכשיו, צריכה לטפל גם בבני בליעל מייצור מקומי. כאן כדאי מאוד להחמיר בענישת הפושעים. אכן, למטבע שני צדדים.
מזלנו שהצד הטוב גדול בהרבה מהצד הרע. איך אמר פעם ביאליק - כאשר יהיה בארץ הגנב העברי הראשון והזונה העברית הראשונה - או אז נהיה עם ככל העמים. אם זה קנה המידה, חבל שכך.