עלי העצים כבר נושרים בימים אלה, ממש עכשיו, עונת הסתיו היא עונת השלכת המאופיינת במרבד עלים מזהיבים לרגלי העצים, עלים שיתפזרו בהמשך עם בוא הרוחות. בכדי להישאר בחיים גם לשנים הבאות, העצים עוברים למשטר חירום: קשה להם להעביר מזון, למעשה סוכר, לענפי העץ והעלים בגלל הקור המתגבר והירידה בקרינת השמש, מה שפוגע בתהליך הפוטוסינתזה החיוני. העצים חוסכים במחזוריות בסתיו בכדי לשוב וללבלב עם בוא האביב.
חולדאי בקריאה לבטל את תשלום הארנונה לעסקים בזמן המלחמה
בהליך בזק: כ-470 עסקים שנפגעו מהמלחמה כבר קיבלו מענקי הצלה ממיזם ״עוטף לעסק״
החנק הכלכלי, נשירה מוגברת של עלי הפעילות המשקית, נמצא בקרב עסקים קטנים שבהם יש בין 5־10 שכירים, כ־42% מהם נמצאים על סף סגירה, לעומת 15% בקרב עסקים עם 250 עובדים יותר (הנתונים על פי נתוני הבזק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמיהרה לבצע סקר במשך שלושה ימים עד ה־26 בחודש אוקטובר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בכדי לבחון את מצב המשק והעסקים. המטרה: לעזור לקבל החלטות נבונות אצל רשויות השלטון, אם אפשר).
אצל החשב הכלכלי באוצר אין החלטות נבונות כמתבקש מהמלחמה המרה שנכפתה על עם ישראל והמשק. האוצר הודיע כי בשל המלחמה נפתחו מסלולים לנטילת הלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים וכן מסלול לעסקים בינוניים וגדולים. האשראי הכולל עד מסגרת של 10 מיליארד שקל באמצעות הלוואות, המדינה ערבה ל־1.2 מיליארד שקל מסכום זה. עלות ההלוואה בממוצע היא 7.75%, שהיא פריים ועוד 1.5%. זאת ריבית נשך שהאוצר מציע לציבור העסקים שנפגע מהמלחמה.
מי שנוטל הלוואה כזו מסכן את העסק שלו, שגם אם היה יכול לשרוד איכשהו, באה הריבית הזו וכמעט מבטיחה כי הוא ינשור כעלה נידף בחורף הקרב. הריבית המוצעת היא ריבית ריאלית של 4% להערכתי, שבעלי עסקים רציונלים צריכים להתרחק ממנה על רקע הסיכון האדיר בפעילות המשק היום והערפל לחודשים או לשנים הקרובות.
האשראי המוצע על ידי האוצר יתועל באמצעות 11 גופים כספיים, כולל שבעה בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ־בנקאיים אחרים. נוטל האשראי יידרש להעמיד למלווים ביטחונות בשיעור של 5% מהיקף ההלוואה, כך שההלוואה היא למעשה בהיקף של 95% מהמסגרת, כלומר הריבית האפקטיבית לאחר שלוקחים בחשבון ריתוק 5% ביטחונות היא 8.16% מנקודת ראותו של העסק הקטן נוטל ההלוואה. אם בחשב הכללי היו יושבים יודעי חן, היו צריכים להציב נתון זה של הריבית האפקטיבית בפני העסקים הקטנים.
סכנה גדולה
גם עסקים גדולים יותר צריכים להיזהר מלפזול לכיוון ההלוואה בריבית נשך שמציע משרד האוצר, שלמעשה אינו נוטל סיכון רב בריבית שהוא מציע דרך המערכת הפיננסית. האוצר רק מעשיר את המערכת הפיננסית שיכולה ליהנות ממתן אשראי בריבית גבוהה עם ביטחונות של בסך הכל 17%, 12% האוצר ועוד 5% נוטל האשראי. ממש טוב למערכת הפיננסית ורע לסובלים מההלם הכלכלי והעסקי שטרם התאוששו ממנו.
מי שבמחוז הדרום, שם עיקר הפגיעה היא בנפש, חייב להתרחק ממלכודת הדבש של האוצר שאינו מכיל סוכר שכה חיוני למנוע הנשירה של העסקים, עד כדי סגירה. ללא תלות בגודל העסק, נמצאים 59% מהעסקים בדרום בסכנת סגירה לעומת 25% מהעסקים במחוז המרכז.
מי שבא לעזרה של העסקים הקטנים הוא הבנק המרכזי שמערכותיו הותאמו מיד עם תחילת המלחמה, בכדי לענות על האתגרים של המשק בזמן מלחמת חובה. בנק ישראל מציע למערכת הבנקאות הלוואות ייעודיות מסומנות, מכוונות, לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה.
האשראי ה"צבוע", כלומר הייעודי, לעסקים קטנים וזעירים שיעמיד בנק ישראל הוא בגובה 10 מיליארד שקל, עם ריבית נמוכה ב־1.5% מריבית בנק ישראל, כלומר כרגע ריבית של 3.25% בלבד, פחותה משעור האינפלציה, משמע - ריבית ריאלית שלילית. הבנקים מטבע הדברים יחייבו את לקוחותיהם במרווח המגלם את הסיכון של נוטל האשראי, בכל מקרה נראה לי כי מסלול זה עדיף ללקוחות הבנקים לעומת המסלול של החשב הכללי.
גם במקרה זה על נוטלי האשראי להיזהר ולא לשלם ריבית העלולה להיות ריבית נשך אם המרווח שהבנק ייטול עבור עצמו יהיה גבוה מדי, נזכיר כי במסלול זה אין ערבות של הבנק המרכזי במקרה שנוטל האשראי אינו יכול לעמוד בו. כמובן שככל שנוטל האשראי מוכר לבנק שנים ארוכות ודעתו טובה עליו, כלומר דירוג האשראי שלו עד למלחמה היה טוב יחסית, הוא יוכל לקבל ההלוואה בריבית נמוכה יותר.
ההצעה של בנק ישראל היא בריבית משתנה על פי ריבית בנק ישראל, כך שהפחתת הריבית בשנתיים הקרובות תעבור לטובת נוטל האשראי. מסלול בנק ישראל נועד למי שמחזורו נפגע ב־25% ומעלה ברבע האחרון של 2023.
הבניין הלוהט
הענף שייפגע קשות מכולם, גדול כקטן, הוא הבנייה, ענף שבו 62% מהעסקים נמצאים במצב של סכנת סגירה בגלל המלחמה, לעומת רק 4% בענף ההייטק. 74% מהעסקים בענף הבנייה מדווחים על פגיעה חמורה בהכנסות. מובן שאם העסק קטן, עד עשרה עובדים, נמצא בדרום ופועל בענף הבנייה, מצבו הוא הקשה ביותר.
נכון, כ־21% מהעובדים בכלל המשק בממוצע גויסו למלחמה ובענף הבנייה רק 6%, אבל ענף הבנייה הוא תלוי עובדים מיהודה ושומרון או זרים. הערבים כרגע כלל אינם יכולים להופיע לעבודה אפילו אם היו רוצים וחלק מהזרים נעלמו לארצותיהם.
לא זו בלבד: ענף הבנייה כבר ממונף מספר שנים, בייחוד בבנייה למגורים שכרוכה ברכישת קרקע במימון יקר העולה מיום ליום, בשל העלייה בסיכון מנקודת ראותו של הבנק, סיכויי ההישרדות בענף הבנייה של חברות "ממונפות קרקע", נמוכים. מי שייפגע יחד עם חברות בנייה וקבלניות ממונפות קרקע תהיה הממשלה, שבמשך מספר שנים ספסרה בקרקע הלאום באמצעות רשות מקרקעי ישראל - שמכרה קרקע במחירים מופקעים ומופקרים. כן, אפילו בואכה מדבר הנגב וסמוך לעוטף עזה, גם שם השיתה המדינה מס רכישה דרקוני על דירות להשקעה.
עכשיו הכנסותיה של הממשלה ירדו פלאים, האוצר ייאלץ לגייס הון רב בכדי לממן את המלחמה באין הכנסות מספסרות בקרקע ומהכנסות ממיסוי ממקרקעין, שכבר עתה קורסות.
אצל 41% מהעסקים גויסו עובדים למלחמה שתימשך שבועות ארוכים. אצל 11% מהעסקים גויסו מעל 21% מהעובדים. הצבא הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר מקצועי, מתוחכם, דיגיטלי וממוחשב, לא רק חיל האוויר, הסייבר והמודיעין מטבע הדברים. גם טנקי המרכבה נעזרים במערכות מתוחכמות, ממערכת מחשוב אדירה בתוך הטנק ועד הגנת סביבתו באמצעות "מעיל רוח".
מכאן ששיעור המגויסים מקרב ענפי ההייטק והפיננסים הוא הגבוה ביותר, 20% מהעוסקים בענפים אלה גויסו, בשאר ענפי השירותים למעט הייטק גויסו 15% מהעובדים (על פי נתונים של הלמ"ס). מענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד גויסו 13% מכלל העובדים בענף וגם ענפי המסחר באותו שיעור מקרב העובדים מהתעשייה, שם העובדים פחות דיגיטליים, גויסו 7%.
מענף הבינוי עתיר העבודה של ערבים גויסו 6% מכלל העובדים. המשק ייפגע בעיקר ממחסור בידיים עובדות במקומות הדורשים עבודה פיזית במקום העבודה, אבל הפגיעה במשק פחותה כי מנוע הפעילות המשקית הוא ענף ההייטק.
טרם המלחמה 31% מ־3,000 עסקים ופירמות אפשרו לעבודה מרחוק לעומת 25% במרץ, עתה במלחמה 37% מהעסקים מאפשרים לעבוד מרחוק. זהו יתרון אדיר למדינת הייטק. אותם עסקים המאפשרים עבודה מרחוק הגדילו את היקף התעסוקה בעבודה מרחוק מ־12% ל־19%. בשירותי ההייטק והפיננסים, שיעור החברות המאפשרות עבודה מרחוק עלה בחדות מ־19% ל־47%.
הממשלה, באמצעות האוצר, החליטה על מתווה פיצויים לעסקים שהמחזור שלהם בין 18 ל־300 אלף בשנה. פיצוי מדורג, מענק המשכיות שיעניק האוצר בגובה אלפי שקלים. גם עסק עם מחזור של רבע מיליון שקל וירידה של 60%־80% במחזור יגיע למענק רכיב שכר של 9,600 שקל לחודש. חברות עם מחזור מעל 0.3 מיליון שקל בשנה ועד 100 מיליון שקל בשנה יזכו למענק של עד 600 אלף שקל, תלוי בהיקף הוצאות השכר שלהם, מוכפל בגובה הפגיעה במחזור - והסכום שיתקבל יוכפל ב־75%.
עבור עסקים עם מחזור של 100־300 מיליון שקל, התקרה עולה למענק של 1.2 מיליון שקל. הנוסחה של האוצר לוקחת בחשבון פיצוי גם בגין רכיב תשומות של העסק, עם פיצוי שבין 7%־22%, לפי היקף הפגיעה במחזור. מרכיב זה מתווסף למענק רכיב השכר. מי יחשב את הפגיעה ומי יעביר מקדמות לעסקים הנפגעים בכדי שלא יתפתו לנטילת הלוואות נשך?
אם הקואליציה גדלה עם הצטרפות מפלגות לממשלה בגלל שעת החירום, מדוע עדיין היא תלויה ברצונו הטוב של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, העלול להתנות אישור העברת פיצויים בהעברת כספים קואליציוניים? טוב שלפי שעה היועצת המשפטית לממשלה דורשת אשרור מחדש של העברת כספים קואליציוניים, אבל בינתיים אין אישור להעברת כספים לעורף.
עניין של גיאוגרפיה
מבחינת גיאוגרפית הפגיעה הצפויה בהכנסות בחודש אוקטובר שזה עתה הסתיים, היא בעיקר במחוז הדרום - 66% מהעסקים ובצפון - 64% של פגיעה מעל 50% במחזור. בתל אביב ובירושלים פגיעה של 50% מהמחזור אצל 52% מהעסקים ורק חיפה עם פגיעה של 31% בלבד מעל 50% במחזור של העסק.
ההרעשות מכיוון גבול הלבנון יכולות להכניס את חיפה למעגל הסובלים מפגיעה צפויה בהכנסות העסקים. ההחלטה של שר האוצר להוסיף את כל היישובים עד 40 ק"מ מרצועת עזה למסגרת הפיצוי המורחב לעסקים, בגין נזק עקיף, (כפי שהיה עד כה עד לשבעה ק"מ), נכונה. ככל הנראה היא תכלול את באר שבע, אשדוד ונהריה.
ההרחבה ל־40 ק"מ טרם אושרה בוועדת הכספים שרק לאחריה יותקנו התקנות הרלוונטיות. עד שהכספים של המדינה יגיעו לעסקים, הנשירה תגבר, מה גם שלהרבה עסקים עדיף לנבול מאשר להסתבך בנטילת הלוואות בריביות יקרות.
הפיצוי לנגב, שבו נובלים יבולים בשטחים החקלאיים, שקשה לקטוף ולאכסן אותם, חייב להיות מיד ועכשיו. זהו חובה של החברה הישראלית לאלה שזעקו שנים ארוכות לאוזניים ערלות, עד לאסון שהעם היהודי לא ידע מאז השואה. הסובלים זועקים - ונבחרי הציבור בכנסת ישראל מתעללים.