שוב צפויות היום ישראל וחמאס לעמוד בפני צומת החלטה קריטי. חמאס מעוניין בעוד ימי הפסקת אש על מנת לעצור את המשך המלחמה, לגייס את העולם לעצור את המשך ההתקדמות של צה״ל ולשפר עמדות לקראת חידוש הלחימה. ישראל מעוניינת בשחרור עוד חטופים ובהמשך המלחמה. ניגוד האינטרסים בין ישראל לחמאס מובהק, אבל במציאות הכאוטית של המלחמה, באופן נדיר נראה כי ישנו מרחב אינטרסים משותף ומשמעותי, שבו גם לישראל וגם לחמאס יש עניין בהארכת הרגיעה, כל עוד מדי ערב ממשיך חמאס לשחרר מספר דומה של חטופים שישובו הביתה לישראל.
החטופים, הפגיעה בחמאס והשלכות המלחמה: ראש ממשלת קטר במסר לנתניהו
הממשלה הסמיכה את קבינט המלחמה להמשיך באותו מתווה בדיוק עד עשרה ימים, וזאת מתוך ניסיון לסיים בשלב זה את השבת קבוצת החטופים שהוגדרה במו"מ שמנהלים המתווכים המצרים והקטארים תחת הסעיף ההומניטרי - ילדים, אמהות, נשים מבוגרות, גברים קשישים ועוד מספר מקרים ייחודיים. לצד ההבנה בצבא, כי לכל יום הפוגה במלחמה יש משמעות לחידושה, כאשר חמאס מנצל את הזמן שעובר לשיפור עמדות מדיניות, להתאוששות בצפון הרצועה ובעיקר בעיר עזה מהמכות שספג ולשיפור עמדות ההגנה מדרום לנחל עזה - בצמרת הצבא ומערכת הביטחון אומרים באופן הברור ביותר כי אם שחרור החטופים יימשך כפי שהיה בימים האחרונים, צה״ל יידע להתמודד עם ההשלכות, כל עוד חמאס יעמוד בהבטחתו, ולאחר ההפוגה, גם אם תימשך עשרה ימים, צה״ל ישוב לתקוף ברצועה.
כך או כך, במערכת הביטחון סבורים כי הסיכוי שהמתווה הקיים ישרוד עשרה ימים רצופים מבלי שיתפוצץ או שיעלו בו קשיים אחרים, ולאחריו ניתן יהיה לסכם את המהלך בהשבתם של כ־100 חטופים בעזה חזרה לישראל - אינו גבוה, אך גם אינו תרחיש דמיוני. לכל הפחות ישנה אופטימיות זהירה כי ניתן יהיה למצות את המתווה הנוכחי להשבת חטופים נוספים תמורת יומיים־שלושה נוספים של הפוגה. היום ומחר צפויים להיות מתוחים במיוחד, וזאת כיוון שמתוכננת פעימה רביעית שאמורה להתקיים היום, במתכונת דומה לשלוש הקודמות.
מאחורי הקלעים יעסקו המתווכים בניסיונות להאריך את ההפוגה, שכן אם לא, החל ממחר יכולה ישראל לראות את עצמה משוחררת מהסכם הפוגת האש ולחדש את התקיפות ברחבי הרצועה. פיצוץ מאמצי התיווך להמשך ההפוגה עלול להשפיע גם על מימוש הפעימה הרביעית המובטחת לכאורה בין הצדדים, וזאת כיוון שחמאס עלול לנהל על כך משחק אכזרי, אם לא תושגנה הבנות לגבי המשך המתווה. גם לאפשרות הזו ישראל צריכה להיות ערוכה.
בהסתכלות קדימה, צה״ל כבר נדרש לתכנן היטב את המשך הלחימה ולא רק בצפון הרצועה. לאחר 51 ימי מלחמה, האתגרים המדיניים של ישראל לא הופכים פשוטים יותר.
הממשל האמריקאי מספק עד לשלב הזה אשראי יוצא דופן לישראל, ונכון לעכשיו אומרים בצמרת המדינית אצלנו, כי יש אור ירוק מצד האמריקאים להמשיך את המערכה, מתוך הבנה שחמאס עדיין רחוק מהכרעה צבאית, גם כאשר המהלך בצפון הרצועה קרוב לסיומו.
עבור הממשל האמריקאי מדובר באתגר מורכב בגלל מצבו הפוליטי המעורער של ג׳ו ביידן בסקרים, לחץ שמתחיל להיות משמעותי יותר מצד מדינות אחרות באירופה ועשרות התקפות על בסיסים אמריקאיים בסוריה ובעיראק.
נראה כי הממשל האמריקאי מספק לישראל בשלב זה עוד זמן, אבל אין מדובר בחלון זמנים פתוח ללא הגבלה. תפקיד הדרג המדיני יהיה לנסות ולהשיג כמה שיותר זמן שיאפשר לצבא לעבוד, אבל גם מול האמריקאים לא תהיינה מתנות חינם. את התשלום מנתניהו ידרוש ביידן בצעדים לקראת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, מה שבטוח יעלה את מפלס המתיחות בקרב השותפות הקואליציוניות של הממשלה הנוכחית.
יחד עם זאת, הצבא יידרש לא רק להשלים את הפעולה בצפון הרצועה, אלא גם בדרומה. אין מדובר באתגר פשוט, כאשר מגרש המשחקים מוכר לכל הצדדים ברצועת עזה.
העובדה כי למרות המכות שספג בצפון הרצועה, מצליח חמאס לאכוף את הפסקת האש גם באזורים שבהם שליטה כמעט מלאה של צה״ל, לנהל את המו"מ ולהוציאו לפועל בלוחות זמנים מהודקים, מסמנים שארגון הטרור עדיין רחוק מנקודת השבירה, במיוחד כשמדובר במרכז ובדרום הרצועה.
דה פקטו, בצפון הרצועה חמאס אינו מתפקד מבחינה שלטונית וגם מבחינה צבאית. אסור להקל ראש במחירים ששילם וביכולות הצבאיות שלו שנפגעו. לעומת מבצעי פירוטכיניקה שבהם התגאה צה״ל, בניתוק מוחלט מהמציאות, בפגיעה הקשה כביכול במנהרות המטרו ומינוף יתר של חיסול קבוצת מהנדסים במבצע שומר החומות, כהישג שיפגע בהתעצמות חמאס במשך שנים, הפעם הפגיעה בחמאס בצפון הרצועה היא מוחשית.
משאיות צה״ל חוזרות פעם אחר פעם כדי להעמיס אמצעי לחימה של חמאס, שהוחלט לא להשמידם בשטח. בנוסף, פוגע צה"ל באתרים התת־קרקעיים ובמנהרות של חמאס. כמו כן, יש הוכחות מוצקות בשטח שחיסול בכירים, לצד פגיעה בקצונת דרג הביניים שחשובה ללחימה בשטח – כל אלה נותנים את אותותיהם. בנוסף, מתחילה להצטבר בצה"ל רשימה משמעותית של דמויות מפתח, שצה״ל מחפש לסגור חשבון עם חלק מהן. הרשימה הזו הולכת ומתארכת, אם כי היא כנראה לא תכריע את חמאס, כל עוד מוחמד דף ויחיא סנוואר מתפקדים. לצד הדמויות המוכרות, ידע חמאס תמיד להחזיק בתפקידים שונים גם אנשי צללים פחות מוכרים בעזה, החשובים להמשך התפקוד הצבאי של הארגון.
למרות ההערכה הרבה לצה"ל ולדרך הפעולה שלו אחרי מחדלי ה־7 באוקטובר, חמאס רחוק מאוד מלהניף דגל לבן. בתוך המלחמה על קיומו, סביר שסנוואר מנתח את הישרדותו שלו ושל שלטון חמאס עד כה כניצחון, ומכאן שהוא מבקש לנהל את המערכה על ציר הזמן.
ככל שיחזיק מעמד יותר זמן, כך גובר הסיכוי שמשהו בתוכניות של ישראל ישתבש, כתוצאה מהתפתחות זירת מלחמה נוספת, או בלחץ בינלאומי ואמריקאי שידרוש מישראל לסיים את המלחמה בעזה.
האתגר הזה פוגש את צה״ל בסיטואציה שאין בה כמעט מקום לטעויות. כשתחודש הלחימה, היא תתנהל בדרום הרצועה, בסביבת לחימה שעשויה להיות מורכבת יותר מזו שמצפון לנחל עזה, עם יותר משני מיליון תושבים ברפיח, בח'אן יונס ובמחנות הפליטים של המרכז.