ראש השב"כ רונן בר פנה בחודש שעבר במכתב ארוך ונוקב למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, בו כתב בין היתר: "אנחנו נחושים להשלים את משימתנו בעזה. כל אלה ששואפים לראות עולם בטוח יותר, צריכים להימנע מלהפריע או לעצור בעדנו". ראש השב"כ הוסיף: "באמנת האו"ם נאמר כי מטרת הארגון היא 'לחדש את האמונה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, בכבוד האדם ובחשיבותם של חיי אדם, ושוויון הזכויות בין גברים ונשים'. חמאס שולט ברצועת עזה מזה 17 שנה ומתעלם בגסות מהעקרונות הללו, ומצרכיהם של 2.2 מיליון האזרחים החיים בעזה.
"גורם לקיטוב בזמן המלחמה": ביהדות התורה פותחים חזית נגד גנץ
דובר צה"ל: "סינוואר לא נמצא מעל האדמה, לא נפרט איפה"
בפעולתו של חמאס ב-7 באוקטובר לא היה כבוד או זכויות כלשהן. האו"ם נוסד כדי להבטיח ש'לעולם לא עוד', בשום מקום בעולם. אבל ביום הטבח באוקטובר זה חזר במלוא עוצמתו. יהודים נרצחו באכזריות, רק בגלל היותם יהודים. צה"ל הוא צבא שפועל בהתאם לעקרונות המוסר הנעלים ביותר. אנחנו לא פועלים בכוונת מכוון נגד אזרחים.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
המציאות אוכפת עלינו את הפעולה בסביבה אזרחית. אנו נאלצים לעשות את זה ע"י ארגון טרור הפועל כריבון בשטח, והורג אזרחים, ישראלים ועזתים כאחד, מהיום הראשון בו נוסד. זה הזמן להזכיר לך, אדוני המזכ"ל, כי יחיא סנוואר עצמו נדון ל-5 מאסרי עולם בישראל על רצח פלסטינים, לא יהודים. את עזה צריך לשחרר מחמאס, לא מישראל. חמאס הוא דאע"ש".
ראש השב"כ ממשיך וכותב: "מתוך כבוד לאלפי החיים שכבר אבדו, וכדי להציל חיים רבים נוספים, אנא עזרו לנו להסיר את שלטון הרשע מרצועת עזה ולהחזיר את האמונה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, בכבוד האדם ובערכם של חיי אדם, כפי שכתוב באמנת האו"ם. עזרו לנו להחזיר את האמונה בשוויון זכויות בין גברים לנשים, פלסטינים, ישראלים, מוסלמים, נוצרים, יהודים ואחרים. עזרו לנו להחזיר את האבות והאמהות שלנו, האחים והאחיות שלנו, בחזרה הביתה.
עזרו לנו להחזיר את הסבתות והסבים שלנו בחזרה הביתה. עזרו לנו להציל את התינוקות שלנו ולהשיב אותם למשפחותיהם, כדי להתחיל לרפא את פצעינו (בזמן שהמכתב שוגר למזכ"ל האו"ם, רוב הילדים המוחזקים בידי חמאס טרם הוחזרו. גם כעת, התינוק כפיר ביבס בן 10 חודשים ואחיו אריאל, בן 4, עדיין בידי חמאס שטוען כי נהרגו)".
בפתיחת מכתבו מזכיר ראש השב"כ כי לפני כמה חודשים הגיע לבניין האו"ם לפגישה שהיתה אמורה להתקיים עם המזכ"ל, אך לאור היעדרותו התקיימה לבסוף עם סגניתו דר' אשה-רוז מיגירו. בר כתב לגוטרש כי באותה פגישה הוא תיאר לסגנית המזכ"ל את המצב המתוח במזרח התיכון, בעיקר סביב לבנון, הגדה המערבית ועזה. "הדגשתי בפניה", כותב בר, "את סיכונים לפרוץ עימות רב זירתי ואולי אף גלובלי, לאור המתח הרב בין המעצמות.
ביקשתי ממנה שהאו"ם יחזק את הגורמים המייצבים באיזור ויסייע לנטרל את הגורמים שגורמים לאי יציבות. בין היתר", כותב בר, "הזכרתי את מנהיג חמאס יחיא סנוואר ואת הצורך להפעיל עליו לחץ כדי לייאות להחזיר את גופות לוחמינו והאזרחים הישראלים הנמצאים בידיו. הדגשתי את הצורך לפתור את בעיית הברחת הנשק לעזה, ובעיית השימוש הכפול בחומרים שמועברים מסיני לעזה, וביקשת את עזרת האו"ם בנושאים האלה".
"למרבה הצער", מסכם בר, "אף בקשה מהבקשות הללו שלי לא נענו, ומה שכן קרה, הוא מה שכולנו חששנו מפניו. בשלב זה מתח בר ביקורת קשה על דברי המזכ"ל עצמו: "שמעתי את הצהרותיך בקשר לאירועים האחרונים בישראל ובעזה, ערכת סימטריה בין מעשי האכזריות והפרת זכויות האדם בין ישראל לחמאס, ואין דבר שיכול להיות רחוק יותר מהאמת. נגד ישראל, ישראלים ובני לאומים אחרים בוצעו פשעים כנגד האנושות ופשעי מלחמה. פשעי מלחמה נוספים בוצעו כשחמאס ירה ופגע באזרחים שניסו לעזוב את צפון הרצועה, לאחר אזהרותיה של ישראל, וסירבו להיות מגן אנושי בשירות חמאס.
פשעי מלחמה בוצעו כשחמאס השתמש בבתי חולים כמפקדות לחימה ועזרה הומניטרית ככיסוי לפעולות טרור. הנסיון לייצר הקבלה מוסרית בין הטרוריסטים של חמאס לכוחות ההגנה של צה"ל הוא שגוי ודוחה ברמה המוסרית. אין שום דרך לאזן כשמשווים מעשי רצח ועינוי ילדים ותינוקות לסבל המצער אך ההכרחי של אזרחים שמנוצלים בציניות ע"י חמאס כמגנים אנושיים. חמאס מנצל את אזרחי עזה לצרכיו המניפולטיביים וליחסי הציבור שלו".
"העולם", כתב בר, "חייב להבין שב-7 באוקטובר המציאות של העולם החופשי השתנתה באופן דרמטי. יש לנו ראיות ברורות המוכיחות שהפשעים נגד האנושות, שבוצעו בברוטליות ע"י חמאס, היו חלק מהתכנית האופרטיבית שלו. באותה שבת שחורה אלפי הטרוריסטים של חמאס ביצעו מה שמנהיגיהם הורו להם לבצע: הם אנסו את נשותינו ובנותינו, ערפו את התינוקות שלנו ושרפו את בתינו כשבתוכן משפחות שלמות. הם עינו אמהות לעיני ילדיהן, וילדים לעיני אימהותיהן.
אחריהם, הגיעו המוני פורעים שזרעו הרס ומוות בקהילות השקטות שלנו. מבצעי הפשעים הללו אינם שייכים למין האנושי ואינם אנושיים. זו אינה מלחמה על אידיאולוגיה או על דת, זהו מאבק בין הטובים לרעים. ישראל ניצבת בקו הראשון, כקו ההגנה האחרון להגנת העולם החופשי, ניצבת בין החושך לאור, בין הברבריות לאנושיות. אנחנו שכבת המגן בין אלה שמתאבלים על מוות, לבין אלה שסוגדים לו".
מכתבו החריג של ראש השב"כ למזכ"ל האו"ם משקף את התסכול בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, בכל הדרגים, מהאדישות הבינלאומית למה שקרה ב-7 באוקטובר, אל מול ההזדהות ההולכת וגוברת עם סבלם של הפלסטינים בעזה. לשיא הגיעו הדברים באמירותיהם של נשיאות ונשיאי האוניברסיטאות המובילות בארה"ב לפיהם קריאה לרצח עם של יהודים אינה מהווה הפרה של הכללים והתקנון של מוסדותיהם, והגינוי המאוחר והרפה של ארגון הנשים של האו"ם למעשי האונס, הרצח וההתעללות של הטרוריסטים בנשים ישראליות.
במגעים שמקיימים גורמים מדיניים ישראלים עם מנהיגים זרים, דיפלומטים ומובילי דעת קהל, נאמר כי לישראל יש "בעיית אמינות" קשה בעולם, שמצטרפת לבורות כללית באשר לאופי הסכסוך במזרח התיכון ולגילויי אנטישמיות חדשה וישנה בעיקר בקרב הדור הצעיר.