את הפתק של יחיא סנוואר ששלח באופן אישי לבנימין נתניהו בשנת 2018 כבר ראינו. עכשיו הגיע הזמן לפרסם את מכתבו של נתניהו לסנוואר. זה שמעולם לא נשלח ולא נכתב באמת.
מר סנוואר עמיתי (בכל זאת אתה ראש מדינה שהיא בעצם ארגון טרור שאני אפשרתי לו להתעצם), אני מוצא לנכון לגנות באופן רשמי את התנהגותך הלא הוגנת, כפי שבאה לידי ביטוי בטבח 7 באוקטובר. אני אומנם נחשב לדיפלומט בולט ולפטריוט גדול, אבל צריך להודות שלאורך כל השנים עמדתי לצדך ותמכתי בך ובארגון הטרור הרצחני שאותו אתה מוביל. דאגתי שתשוחרר מהכלא, נתתי לך שקט שאפשר לך לעמוד בראש חמאס, אפשרתי לך להמשיך לחיות ומנעתי כל ניסיון לפגוע בך על ידי צה"ל ושב"כ, גם כשכבר היית על הכוונת.
אף על פי שאני וכל חברי הממשלה ידענו היטב שאתה רוצח נתעב העומד בראש ארגון רצחני מטורף וקיצוני, החלטתי שלא לפעול נגדכם באופן יזום לאורך כל השנים. בכל פעם ששיגרתם רקטות לאוכלוסייה אזרחית בישראל, אני רק אישרתי להכיל ולהגיב באופן מדוד ושקול, רק כדי להראות לעמי שאני לכאורה עושה משהו בזמן שהיה ברור לשנינו שאין בכוונתי לפגוע בך או להפיל את שלטונך המתועב. אישרתי ואפשרתי לאורך השנים להזרים לך מאות מיליוני דולרים למימון פעילותכם הטרוריסטית, להתחמשותכם בנשק וברקטות ולהמשך חפירת עשרות קילומטרים של מנהרות ממולכדות.
דאגתי לאורך כל השנים שרוב צמרת הארגון שלך תישאר ותתפקד, וסברתי שיש בינינו הסכם לא כתוב שלפיו אתם שולטים בעזה וחוסכים ממני את הצורך להתעסק במדינה פלסטינית מול אבו מאזן, ובתמורה אתם מאפשרים לנו – בין מטחי הרקטות לעוטף עזה – להמשיך לקדם שטויות חסרות חשיבות והרסניות כשלעצמן שבהן התרכזה ממשלת ישראל בשנה האחרונה.
חשבתי שתיתן לי, ליריב לוין, לבצלאל סמוטריץ' ולשמחה רוטמן להשלים את הנזק של ההפיכה המשטרית תוך השלמת פילוג העם והחלשתו, אבל אתה לא יכולת לחכות ואיבדת סבלנות.
חשבתי שתיתן לי להשלים קדנציה בממשלה לא מתפקדת ולא ממלכתית שמובלת בידי קיצונים חסרי אחריות וניסיון, ושתרצה ליהנות מקצת שקט. אבל אתה העדפת את מימוש החזון המטורף של השמדת ישראל ואזרחיה, והקמת ח'ליפות מוסלמית במקום. כמה מפתיע ומכעיס.
חשבתי שתאפשר לי להמשיך להזרים מיליארדי שקלים לעידוד האבטלה והבורות בישראל, אבל אתה החלטת שפניך למלחמה, ועכשיו אני צריך בעל כורחי ובניגוד לרצוני להעביר כסף למאות אלפי אזרחים שנעקרו ללא רחם מבתיהם, לבניית יישובים מחדש ולמימון תקציב הביטחון של ישראל וסתימת הגירעון שסמוטריץ' יצר כאן בתמיכתי.
האמת נגלתה לעיני כל
חשבתי שהייתה בינינו הבנה על כך שתושבי עוטף עזה הם קורבן מתקבל על הדעת, שכן ידוע לך שמבחינתי תושבי העוטף יכולים היו להמשיך לחיות עוד עשרות שנים תחת מטחי רקטות, בלוני נפץ ותבערה וחדירת חוליות חמושות, אבל אתה התעקשת לפגוע גם במרכז ישראל.
חשבתי שכבר נגמלת מפגיעה באזרחים תמימים וחפים מפשע, שהרי ידענו היטב על אודות התוכניות המבצעיות שלכם לגבי פריצת הגבול ותקיפת כוחות צה"ל. אבל אתה שוב אכזבת והחלטת לרצוח 1,400 אזרחים בבתיהם ובמסיבת טבע שבה הם בילו. בגללך, ומכיוון שבניתי על ההבנה שנוצרה בינינו, דווקא במשמרת שלי אירע הטבח הזה, החטיפה חסרת התקדים הזו והברוטליות המטורפת והאכזרית שקרעה משפחות לנצח.
בגללך, התגלה לכל עם ישראל המחדל העצום של חוסר תפקודה המוחלט של ממשלתי, וביתר שאת: חוסר תפקודי שלי הן לפני, הן תוך כדי, והן לאחר פרוץ האירועים ב־7 באוקטובר הארור. אירועים שבמהלכם הפקרנו לאורך שעות ארוכות עשרות אלפי אזרחים, תינוקות, נשים, זקנים וחיילים וחיילות. או אז נתגלתה האמת לעיני כל עם ישראל והעולם, זו שמוכיחה שלא הייתה לנו יכולת מינימלית להגן על אזרחי ישראל וליתן להם מענה אזרחי סביר. עכשיו כולם בארץ ובעולם מבינים מה באמת אני וממשלתי הכושלת שווים, ולאן הביאו אותי היהירות והשחצנות שלי.
לאורך כל שנותיי כראש ממשלה לא הצלחתי להביא הישג משמעותי אחד לישראל. הבנתי שאני משאיר אחריי מדינה שבה מערכות הבריאות והחינוך כבר קרסו, מדינה שבה מערכת הרווחה בתהליך קריסה מתקדם, שתשתיות התחבורה מפגרות בשני עשורים אחר הצורך, מדינה שבה הבאנו את הקיטוב והשסעים החברתיים בציבור לשיאים חדשים שלא נראו כמותם מאז הקמתה. תקופה שבה הבאתי את יחסי ישראל וארה"ב למשבר הקשה ביותר מאז ומעולם.
בסך הכל רציתי עוד קדנציה כדי לנסות להשאיר מורשת חיובית כלשהי אחרי החורבן שכבר גרמתי לו. אולי בדמות הסכם שלום עם סעודיה, מי יודע. כי גם את הגרעין האיראני וחיזבאללה לא הצלחתי לעצור.
אבל אתה בגדת בהסכם הלא כתוב שלנו והרסת לי את כל התוכניות. עכשיו אני מוצא את עצמי בראש ממשלת חובבנים קיצוניים ונטולי מקצועיות, עם מאות חטופים ואלפי נרצחים, עם ועדת חקירה ממלכתית בפתח, וגם בלי שום מורשת להשאיר לדורות הבאים. דווקא אתה משאיר חותם כרוצח אכזרי וצמא דם, אבל גם כגיבור לאומי מוסלמי מזרח־תיכוני.
אכלתי אותה, העם שבראשו אני עומד אכל אותה, ואתה מתהדר בנוצות. עכשיו אני שוב צריך להתעסק בהישרדות הפוליטית שלי ולנהל שיחות שכנוע בתוך מפלגתי, אלא שהפעם אני עושה זאת בזמן מלחמה. אני מקווה שברור לך עד כמה קשה לי להציל את עצמי תוך ניסיון לטפל בדברים שבהם מצופה ממני לעסוק כראש הממשלה, בעקבות אותה שבת שחורה.
שלך, ביבי.
הכותב הוא יו"ר מועצת העם החדשה וראש תחום החוסן הלאומי – המכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן