מערכת הבחירות הסמויה שמנהל נתניהו מאז שבעה באוקטובר חצתה בימים האחרונים את הרוביקון והמשמעות היא תקיעת סכין בגב של הלוחמים בשטח. בלי להיכנס לשאלה מה נכון ומה לא בניהול המלחמה היא גולשת לקראת הכרעה לכאן (הקרבה לטובת הישג גדול יותר) או לכאן (הפסקת אש כשהחמיצות מאיימת להפוך לנפילה פסיכולוגית ברוח הלחימה). דווקא בנקודת ההכרעה הזו קם נתניהו ומנפנף במספרי חללים כדי להצדיק את החללים באחריותו. "אוסלו היה אסון שהביא קורבנות כמו האסון בעוטף".
הקו של נתניהו ליום שאחרי? "גם בן גוריון נכנע לארה"ב, אני לא"
מאש כוחותינו: כחמישית מהחללים בתמרון - נהרגו בתאונות או ירי דו צדדי
באמת? אירוע לפני כמעט 30 שנה שנתניהו עצמו תחזק כל חייו הפוליטיים, לעומת פצע מדמם בפראות במשמרת שלו ובאחריותו? אין דרך בעולם שהמניפולציה הארסית הזו לא תחלחל לחיילים בשטח. לא רק כוחות החוד אלא כל המעטפת הסביבתית התומכת, שהקשר שלה למציאות הפוליטית ישיר יותר, בייחוד המילואימניקים - ומדובר במאות אלפים. דפקת חוליה בשרשרת הלחימה, דפקת את הלחימה כולה.
בעוד המלחמה בעזה גולשת צפונה דרומה ומזרחה מה נכון יותר לעשות כדי לתחזק את הקואליציה ואת הסיכויים להימלט ממשפט, אם לא לפתוח חזית גלויה נגד ארצות הברית וביידן. "רצועת עזה תהיה מפורזת תחת שליטה ביטחונית של ישראל, הרשות מחוץ לעזה ומדינות המפרץ יהיו אמונות על שיקומה".
קשה להבין איך הבל גמור מעין זה יוצא מהאקווריום המנותק סביב ראש הממשלה. לכאורה פליטת ליחה של מקלדת קופירייטר, למעשה מדובר בכניעה גמורה לאיום הגדול ביותר על נתניהו: פירוק הממשלה. סמוטריץ' הניח את האקדח הזה כבר במערכה הראשונה ועכשיו, אחרי שהכספים הקואליציוניים להתנחלויות - נגזלו מידיו, הוא מאיים על נתניהו משום ששולחיו, ראשי היישובים בגדה מאיימים עליו.
וזה ממש לא הכל: צה"ל תלוי ברכבת אווירית של אמל"ח אמריקני, מדובר בחוסר אחריות שמקורו במשיחיות מטורפת של הקואליציה ובפרפורי ייאוש חסרי שליטה מול המציאות שקמה עליו. צה"ל שאחראי על שארית השפיות במערכת מבחינת היום שאחרי, תומך במתווה האמריקני - כלומר הכנסת הרשות לעזה והכנה לשתי מדינות.
צה"ל לא "פרסם" את דעתו. גנץ דיבר בשם המטכ"ל על 'מסירת השלטון', אך הוא לא פירט למי הכוונה. בינתיים, נתניהו "מקריב" את גופו: "מדינה פלסטינית בעזה על גופתי המתה". מספר הגופות האמיתיות עד כה מסתכם בעשרות אלפים. שלנו ושלהם.