הלחימה בעזה טרם עברה לשלב הבא, אך השיח הפוליטי סביבה כבר עלה מדרגה. בימים האחרונים בנימין נתניהו מרבה לדבר על יום שאחרי המלחמה בדגש על מה שלא יקרה בעזה, כל עוד הדבר תלוי בו. מה כן צריך לקרות שם בהיבט המדיני, הביטחוני והאזרחי, ברור הרבה פחות.
לעומת נתניהו, נראה שלשר הביטחון יואב גלנט יש תוכנית משלו. תוכנית שאת חלקיה שר הביטחון השיק לקהל הרחב אתמול, במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת שלו עם שר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין. לפי הרעיון של גלנט, בשלב הבא של הלחימה, שיהיה השלב הממוקד והמצומצם הרבה יותר מהשלב הנוכחי, תופעל בעזה תוכנית דיפרנציאלית שתאפשר, בכפוף להערכות המצב, חזרה הביתה של חלקי האוכלוסייה האזרחית ברצועה, כאשר השליטה האזרחית בעזה תעבור לגורמים שאינם אנשי החמאס.
בהזדמנויות אחרות ראש הממשלה השלים את התמונה, כאשר הזכיר את עובדי הרש"פ לשעבר שמתגוררים בעזה ויוכלו לנהל את החיים האזרחיים ברצועה, לפחות בשלבים הראשוניים. בלשכת רה"מ דאגו להבהיר כי כל אזכור של הרשות הפלסטינית רלוונטי אך ורק בתנאי שהרש"פ תעבור שינוי יסודי ותטוהר מההסתה ומתמיכה בטרור נגד ישראל.
רעיונות אלה שהועלו ביחד ולחוד, עוררו זעם ניכר ומאוד צפוי באגף הכי ימני של הקואליציה. יו"ר הציונות הדתית, שר האוצר סמוטריץ', הציב את הקווים האדומים מבחינתו בהודעה שתקפה בו זמנית גם את גלנט ותוכניתו הדיפרנציאלית וכן את נתניהו ואת תמיכתו ברעיון לרתום את עובדי הרש"פ לשעבר.
התרעות פיקוד העורף