ערפל הקרב הולך ומתפזר מעל צפון הרצועה, בשעה שצה"ל משלים את ההשתלטות על השטח ואת פירוק המסגרות הלוחמות של חמאס. אבל בהתבהרות הזאת מתגלה הפער שבין מטרת המלחמה השאפתנית, אך ריאלית – פירוק חמאס ככוח צבאי ושלטוני – לבין ההישג האופרטיבי המרשים שצה"ל כבר השיג ועוד ישיג. הפער הזה יכול להיסגר רק במעשה מדיני.
הממשלה בסכנה? בן גביר וסמוטריץ' מתפוצצים על הדיון בקבינט - וכך הגיב נתניהו
המטרה של לוין: להפוך את פסילת חוק הסבירות; פוגלמן: "נבדוק את ההדלפה"
צה"ל נלחם בעזה בשתי קומות, כפי שהיטיב להמשיג עמיתי ומורי רון בן ישי: משתלט על הקומה שמעל לקרקע ומשמיד באטיות ובשיטתיות את הקומה שמתחת לקרקע. אבל אם לא תיבנה מעליהן גם קומה מדינית, כל ההישג והמבנה יקרסו.
במקום להתחיל להציג לחמאס את מבנה השלטון שיחליף אותו, ובכך להגביר עליו את הלחץ, הדרג המדיני בורח מכל עיסוק בשאלת "היום שאחרי". לתוך הוואקום נכנסות הצעות רעות ממצרים ומקטאר שישאירו את חמאס כגורם ששולט ברצועה, אם בגלוי ואם תחת כסות של "ממשלת מומחים". אם ישראל תמשיך להתחפר בשתיקתה ולא תציג אלטרנטיבה, היא תיאלץ לבסוף לקבל תכתיב אמריקאי־ערבי לניהול עזה אחרי המלחמה.
מבחינתו של יחיא סנוואר, כל מצב סיום שבו חמאס ישרוד ככוח פוליטי בעזה – יהווה ניצחון, גם אם הוא עצמו לא ישרוד כדי לראות אותו. מבחינת ישראל, כל מצב סיום שבו אין גורם שלטוני בעזה שנלחם יחד איתנו נגד חמאס, יתחיל את הספירה לאחור לקראת התחמשות מחדש של חמאס בכסף קטארי. אנרכיה היא בוודאי לא פתרון, כפי שיש מי ששוגים לחשוב, כי באנרכיה יצמח מחדש חמאס־דאע"ש, או גרוע מזה – דאע"ש בעצמו.
לקראת המעבר לשלב השלישי של המלחמה בצפון הרצועה – יציאה ממרבית השטח ופשיטות ממוקדות, מתעקש בצדק שר הביטחון יואב גלנט למנוע את חזרת תושבי העיר עזה ופרבריה לבתיהם. 1.8 מיליון הפליטים שמתרכזים בדרום הרצועה הם כר פורה לתסיסה שתלך ותגבר נגד חמאס - ואמצעי לחץ נוסף על הארגון.
אומנם ההסכמה הישראלית לאפשר אספקה הומניטרית לדרום הרצועה מקילה במעט את הלחץ, אבל החורף שהגיע ואיתו הגשם והמחלות – יעשו את שלהם. עם כל אי־הנוחות שמעוררת האספקה ההומניטרית למדינת האויב, נראה שהיא קנתה לישראל עוד ימי לחימה להעמיק את ההישג הצבאי בדרום הרצועה, אולי גם מעבר לינואר 2024.
הערכת יתר בצפון
סיום התמרון המשמעותי בצפון הרצועה יאפשר שחרור חלק מהמילואים ותחילת ההכנות לאתגר הבא שמונח לפתחנו בלבנון. שם, אחרי כמעט שלושה חודשי לחימה, למדה ישראל הרבה על חיזבאללה, שלא התחככנו בו כבר שנים, וגם חיזבאללה למד לא מעט על עצמו. אם מסכמים את שלושת חודשי המלחמה הראשונים, אפשר לומר שכמו שלקינו בהערכת חסר של חמאס ויכולותיו, כך גם הענקנו לחיזבאללה הערכת יתר.
מבלי להמעיט חלילה ביכולות האסטרטגיות המשמעותיות שבידי חיזבאללה, החודשים האחרונים חשפו גם לא מעט חולשות שלו. יכולות הנ"ט שלו פחות מרשימות מכפי שהעריכו בישראל, גם הירי הרקטי שלו מדויק פחות משחשבנו, וגם יכולות הנ"מ מתגלות כמטרד שחיל האוויר מתמודד איתו היטב.
אפשר להניח שגם נסראללה הופתע מהחולשות שנחשפו ביכולות שלו, וזה נכנס למערכת השיקולים המבצעית שלו. השבוע ספג מכות כואבות: גם חיסול הגנרל האיראני סייד ראזי בדמשק וגם תקיפה ישראלית בבינת ג'בייל, לראשונה זה 17 שנה. התגובה שלו, עד כה, הייתה שיגור כטב"ם לקריות ולמפרץ חיפה.
אולי יש כאן איתות על הכיוון שייקח חיזבאללה כשיגיעו רגעי ההכרעה בעזה: האם לפנות להסלמה מול ישראל או לחתור להסכם? בצה"ל הופתעו כשחיזבאללה לא ניצל את ימי ההפוגה בנובמבר כדי לחזור לעמדות הסמוכות לגבול, ונשאר עם כוחות רדואן במדרון אחורי ובמרחק בטוח.
ישראל ניצלה את חודשי המלחמה ואת העובדה שעשרות אלפי אנשי אמ"ן מגויסים, להעמקת האיסוף המודיעיני שלה בכל הגזרות. לא כל משאבי המודיעין הופנו לעזה. מומחי לבנון של אמ"ן המשיכו לעסוק בלבנון, מומחי איראן באיראן, ואפילו מול תימן החל עיסוק משמעותי. התברר שהשפה הקרובה ביותר לחות'ית היא ערבית־בדואית, וגם מולם מתחילה להתפתח התמחות. שר הביטחון רמז השבוע שישראל פעלה כבר גם באיראן ובעיראק.
אבל צריך להיזהר משביעות רצון ומזחיחות מתוצאות העימות עם חיזבאללה עד כה. חשוב לזכור שגם חיזבאללה הוא ארגון לומד, וגם הוא מפיק לקחים ומשתפר מהחיכוך עם צה"ל. כשנסיים את התמרון בעזה ונתחיל לבנות את הכוח לקראת עימות אפשרי בצפון, צריך להניח שנפגוש שם חיזבאללה שגם הוא ניצל את הזמן להתחזקות מול צה"ל ולאיתור נקודות התורפה שלנו.
הבעיה העיקרית בצפון היא ששני הצדדים, ישראל וחיזבאללה, משוכנעים לגמרי שהצד השני לא רוצה במלחמה. זה מתכון שיכול להוביל לשגיאות בהערכת התגובה של הצד השני. יכול להיות שמלחמה בלבנון היא בלתי נמנעת ובלעדיה לא נוכל להחזיר את התושבים, אבל כדאי שאם ניכנס למערכה כזאת, זה יהיה מתוך בחירה מודעת של העיתוי והדרך, ולא כתוצאה מחישוב שגוי של כוונות היריב.
הכותב הוא הפרשן הצבאי
של חדשות 13
[email protected]