בדיעבד מתבהרים לא רק ממדי הטרגדיה שקרתה לנו באותו שבת אלא גם היקף המידע המקדים שסיפק חמאס על תוכניותיו. רבים כועסים על הצבא שלא ידע לתרגם את הסימנים להתרעת מלחמה. אכן, הוא לא ידע. אבל לא היה צורך בצבא. הסימנים וההודעות של חמאס היו גלויות לגמרי. הם חזרו ואמרו לנו כי בכוונתם לפעול. אפשר לומר כי אפילו צעקו לתוך אוזנינו. הבעיה לא הייתה בראש, כלומר בניתוח המידע אצלנו, אלא באוזן. היינו חירשים מרצון.
יחיא סינוואר בוחר להתל בישראל, ויש לו סיבות טובות לכך | ג'קי חוגי
אל-עארורי התראיין ואיים על ישראל לפני ה-7 באוקטובר, ולא היה מי שישמע | ג'קי חוגי
ב-14 בדצמבר 2022 ציינה תנועת חמאס מלאות 35 שנה להיווסדה. לפסטיבל שנערך במרכז העיר עזה נקבצו ובאו אלפים. את הנאום המרכזי נשא מנהיג הרצועה יחיא סינוואר. העיתוי לא היה סתמי. בבחירות בישראל ניצח הליכוד שוב, ובאותם ימים בדיוק הלכה והתרקמה ממשלת ישראל ה-37. איתמר בן גביר הוא השר לביטחון לאומי, ובצלאל סמוטריץ' שר אוצר עם סמכויות ביטחוניות, ושניהם יחד חברים בקבינט המדיני-ביטחוני.
עבור חלק מהישראלים, סמוטריץ' ובן גביר הם כלים בידי נתניהו לייצב את הקואליציה בראשותו, אבל ברמאללה ובעזה קיבלו את הרכב הממשלה בחרדה. הם עוקבים אחר השניים האלה וחסידיהם, ותופסים אותם כדמויות רציניות ונחושות. לימים, באותו ריאיון שנתן לערוץ אל-מיאדין, ירמוז בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, כי השניים הללו מובילים את נתניהו באפו, ולא להיפך. זו לא הייתה השמצה כלפי נתניהו, אלא תיאור של תחושות אמיתיות בקרב הפלסטינים.
סינוואר הזכיר בנאומו, כי בישראל עלתה ממשלת ימין קיצוני פשיסטי, ועל כן צפויות לפלסטינים בשנה זו התמודדויות. "אינני אומר סיסמאות או מלים נבובות", הוא הבהיר. את נאומו הוא סיים במלים הללו: "נבוא אליכם בעזרת האל במבול סוער, נבוא אליכם בטילים רבים מספור, נבוא אליכם במבול חיילים רבים, נבוא אליכם במיליוני בני אומתנו, גלים גלים". ב-7 באוקטובר בבוקר, שעה אחרי פתיחת המבצע, הודיע מוחמד דף על השם שבחרה הזרוע הצבאית למתקפה – "מבול אל-אקצא".
הטור המלא יפורסם מחר במעריב