הופעתו המרשימה, הצניעות ודבריו הנוקבים ויוצרי האמינות של גדי אייזנקוט בתכנית "עובדה", חידדו את הצורך שלנו במנהיגות מאוזנת וישרת דרך, במיוחד מול מסיבות העיתונאים התכופות של ראש הממשלה, שרבה בהן היהירות והביקורת הצינית על התקשורת, הקוראת להדחתו. דבריו האמיצים של גדי, זהים לתחושות הדכדוך וחוסר התקווה, שחש רובו של הציבור. הם זהים לרצון להנהגה חלופית, ישרת דרך והגונה , הנהגה שתנקוט בצעדים אמיצים, שתבטיח עתיד בטוח יותר לעם ולתושבי ישראל.
בשלב זה של הדברים לא נראה שיש מסלול מובטח להחזרת החטופים, הקבינט טרם קיים דיון מעמיק על "היום שאחרי", ויתרה מזאת ראש הממשלה חושש לצעוד את הצעד הראשון, והבלתי מחייב, לפתרון שתי המדינות, אותו תובע העולם המערבי.
הלב נקרע ודואב עם משפחות החטופים, וחייבים לשנות מסלול, כדי לנסות ולקדם עסקה להחזרתם. אני חוזר על הצעתי, לעבור לפסים של משא ומתן גלוי עם יחיא סינוואר, שכן הוא בילה שנים רבות בכלא הישראלי, והוא מטיב להכיר את רגישותו האנושית של הציבור הישראלי. יחיא סינוואר יאלץ לשקול בכובד ראש כל תשובה, או התייחסות שלו, להצעות ישראל, שכן ביודעו שתשובותיו יתפרסמו, הוא יכניס לשיקוליו גם את העובדה שהן גלויות, ואם הוא ינצל, התנהגותו תסייע לו בעתיד.
על פי פרסומים זרים (בארה"ב) צה"ל פגע ב-20%-30% מכוחו הצבאי של החמאס והוא עדיין רחוק מהכרעת המערכה, ומהשגת היעדים שנקבעו להשגת ההכרעה. יש לקחת בחשבון שטרם סוכמה דרך הפעולה בציר פילדלפי, וללא סיכום כזה, בתיאום עם המצרים, לא נוכל לסיים את הלחימה.
מדינות המערב מתחילות לאבד סבלנות, צפוי קרע רציני בין ישראל לארה"ב, ושעון החול הולך ואוזל. גם בצפונה של ישראל חילופי האש נמשכים, ואוכלוסיות המפונים סובלים, רבים אבדו מקור פרנסתם, ורבים אחדים שוקלים שלא לשוב לבתיהם. הצופה הרגיל בטלוויזיה מודאג מהריב, שהולך ומתרחב בין נתניהו לגלנט, ובעיקר מן העובדה שהעתיד מעורפל, ואינו טומן בחובו בשורות טובות ומבטיחות.