הפרת חוק יסוד "התקציב", סכנת הפחתת דירוג האשראי והזלזול בתושבי העוטף ובמשפחות החטופים מלמדים על אובדן האמון בממשלה # מדוע ועדת הכלכלה הפכה למיותרת # לאן הולכים מחירי הדיור ב־2024 # והשר גדעון סער סבור שעדיין לא הגיע הזמן לבחירות.
האח השכול התפרץ לעבר השר גנץ, המשפחה מבהירה: "לא לסיום המלחמה" | צפו בתיעוד
"חמאס מעלה את המחיר בגללכם": עימות סוער בין מפונים למפגינים למען החטופים
הכינו את הכיס: ישראל בפני הורדת דירוג האשראי וכך זה ישפיע עלינו
1. עושים צחוק מהחוק
יתרת אמון הציבור בממשלה אזלה השבוע במהירות. היעדר האמון זולג מהשווקים הפיננסיים לתחומי הכלכלה והחברה. לא נעים להציף נושא הנתפס כפלגנות או כתבוסתנות, אבל כשחברי הכנסת בליכוד בורחים בכנסת מאימת משפחות החטופים, האמון בהנהגה מתנדף. כשגברת נתניהו מתעלמת מהמפגינים בגלל מצב רוח ירוד ומנסה להיפטר מאיש ההסברה הטוב בישראל שלא בא לה בטוב, הבטן מתהפכת. כשהשרה אורית סטרוק, שאחרי כל פליטת פה שלה עלולים לחטוף "סטרוק", מספרת על שרים שלא גומרים את החודש כאילו הפוליטיקה היא סידור עבודה, יסודות הבית מתערערים. צריך להיישיר מבט למציאות, ואין סיבה לטאטא אותה בסיסמאות מכובסות כגון "עם אחד" ו"יחד ננצח".
בעיתוי אומלל ועצוב זה, כשברקע גל הנפגעים בעזה, ייצא בשבוע הבא החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג לניו יורק, למה שמכונה "רוד שואו" והכנה לגיוסי הון עתידיים. לנסיעה אין מטרה מיידית אלא ניתן להגדירה כנסיעת תחזוקה או בלשון בעלי המכוניות - הכנה לטסט. היא נועדה לעדכן את בתי ההשקעות בהחלטות התקציב ובצעדים הפיסקליים שבדרך. את התקציב צריך לאשר עד 19 בפברואר, אבל זה כבר לא יקרה בגלל לוח הזמנים שגרר הפרת חוק יסוד "התקציב". הממשלה, שיצאה נגד בג"ץ שהתערב בחוקי יסוד, מפירה חוק יסוד בצורה בוטה.
לרוטנברג צפויה משימה מורכבת. הביקור נערך ערב החלטת חברת האשראי מודי'ס על עתיד דירוג האשראי של ישראל. הדירוג עלול לרדת בסבירות גבוהה, כי בחברת הדירוג הפנימו את "חפיפניקיות" הכנת התקציב. יש להם בטן מלאה על התחייבויות העבר שלא מומשו, וברמת הסיכון הנוכחית הם הפסיק לקנות הבטחות על הקרח. כל החלטה לבד מהפחתת הדירוג תתקבל כהפתעה מרעננת ותחייב פתיחת בקבוקי שמפניה.
אבל בשוקי ההון לא מחכים לקריאת ההשכמה של מודי'ס. לנוכח אובדן האמון בשווקים, איגרות החוב נסחרות בתשואות גבוהות המגלמות את הפחתת הדירוג. בנקים וחברות נדל"ן שהספיקו לגייס באיגרות חוב בתחילת החודש, הפחיתו את עלויות הגיוס במיליונים. אלו שהתמהמהו ויגייסו כעת, ישלמו הרבה יותר. אובדן האמון מתבטא גם באינדיקציה החזקה ביותר - והיא התחזקות הדולר, המתקרב ל־3.8 שקלים.
כאמור, חוסר האמון ואוזלת היד גולשים גם לתחומי החברה והביטחון הלאומי. על פי תוכניות משרדי הביטחון והאוצר, תושבי יישובי העוטף יחזרו לבתיהם עד 29 בפברואר. בעיתוי הנוכחי זה נשמע כמו בדיחה. ללא מסגרות לימודים מסודרות או טיפול בביטחון השוטף, החזרה ליישובים בעיתוי הנוכחי תדמה - בעקבות אירועי 7 באוקטובר - לטיפול בהלם. מספר נפגעי החרדה בעקבות המלחמה זינק אקספוננציאלית. לכן, שלא באופן מקרי, התשלומים למלונות עבור המפונים יימשכו גם אחרי פברואר.
כשאין אמון בממשלה והדרך הלכה לאיבוד, הליכה לבחירות גם באמצע המלחמה אינה פוליטיקה. נתניהו, הנלחם על גורלו ואינו רוצה בחירות, הוא העושה פוליטיקה. כשקברניט הספינה מאבד את הצפון, הוא חייב להפקיד את המצפן בידי מישהו אחר, כפי שהוא עצמו המליץ. לו גורל המדינה והחטופים היו מטרידים אותו כמו ההוצאות על מעונותיו, הוא היה צריך לפנות את כיסאו כבר ב־8 באוקטובר ולא להמתין "שהמדינה תישרף", כפי שאכן התרחש בדרום.
2. ועדת קישוט
אחת הוועדות המיותרות של הכנסת היא ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד). מתוקף מעמדו הפוליטי בליכוד אמור היה ח"כ ביטן להיות מזמן משודרג לתפקיד שר, אך בגלל הגשת כתב אישום נגדו הדבר נמנע ממנו. בעקבות כך קיבל פרס ניחומים כשמונה לעמוד בראש ועדת הכלכלה.
אם בעבר לוועדת הכלכלה, שבראשה עמדו בעלי מעמד כמו איתן כבל, היו שיניים, ועדת הכלכלה הנוכחית מתפקדת בפועל כוועדת קישוט. בעוד ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני מסוגלת לעצור את המדינה, אף אחד אינו מתרגש מהוועדה בראשות ביטן. אפילו פקידי האוצר כבר מתעלמים ממנו. מדובר בוועדה חשובה ביותר, שבימים כתיקונם אמורה לטפל בעיקר ביוקר המחיה ובפירוק מונופולים.
בפועל, לאף אחד מחברי הוועדה אין מונופול על החוכמה. "אם עד יום רביעי לא יימצא פתרון להארכת תקופת דמי הלידה לנשות משרתי המילואים והקבע, לא נאפשר ישיבות בוועדת הכספים", איים ביטן בישיבה עם הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. איום נוסף הושמע נגד הבנקים, אם אלה לא ייעתרו לבקשה לשלוח ללקוחותיהם את פירוט עמלות העובר ושב.
בשבוע שעבר הושמעה בוועדה ביקורת על עליות במחירי המזון במלחמה. "נקדם את הצעת החוק שתאפשר לקנוס מי שיעלה מחירים באופן לא מידתי בזמן המלחמה", איים היו"ר ביטן. על זה כבר נאמר - הבטחות כמו חול ואין מה לאכול. אלא שנציגי ספקיות המזון הפסיקו לספור אותו ונעדרו מישיבה חשובה זו. ח"כ ביטן ביקש בתגובה "לבחון תיקון שיאפשר לוועדה להוציא צווי הבאה וביקש להרחיב את מספר המוצרים שתחת פיקוח מחירים". ועל כך נאמר כבר בסרט "הטוב, הרע והמכוער" המשפט הנצחי מעולם הקולנוע: "When you have to shoot shoot - Don't talk".
לפני שבועיים קרא ביטן למשרדי התחבורה והביטחון לפטור מילואימניקים מתשלום דמי נסיעה בכבישי אגרה. אז איך נאמר ביידיש בתרגום לעברית: "אז אמר". ח"כ ביטן הוא אישיות נעימה ושואף אלי פשרות. השבוע דן בהיערכות חירום לאספקת החשמל. מה יותר חשוב מזה בימים אלה? ביטן סיכם את הדיון באמירות סתמיות: "לבנות יותר תחנות כוח, להעביר בהקדם חוות דעת על עתיד תחנת רדינג, ולקצר הליכי תכנון כך שלא יימשכו יותר מחצי שנה". על כך אמר החכם באדם "יותר חשמל פחות עמל".
איך הוא לא מבין שאם הוא מקדם את חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות, זה לא יעזור, כי בראשה עומדים פקידים חסרי מוסר. קשה להבין כיצד אדם כזה הגיע למעמד כה בכיר בליכוד. ייתכן שזה משום שהוא הגרסה המרוככת יותר של השר דודי אמסלם. מרוב טוב הלב הוא לעתים מתבלבל ונרתם לסייע לסוכני הביטוח על חשבון המבוטחים. בסיוע ללקוחות הבנקים הוא יורה על בנק ישראל באקדח ללא כדורים. במצב עניינים כזה, כשוועדת הכלכלה מתפקדת בפועל כוועדת קישוט, אין מנוס אלא לאחד אותה עם ועדת הכספים, להפוך אותה לאפקטיבית ולחסוך זמן ציבורי יקר.
3. הנדל"ן לאן
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הפתיע השבוע עם תובנות חדשות בעניין שוק הנדל"ן. בהופעה בוועדת הכספים הזהיר שאם הממשלה לא תחליט מיידית על גידול בייבוא כוח אדם זר לענף, התחלות הבנייה יירדו משמעותית והמחירים יעלו במחצית השנייה של 2024. לדבריו, כיום רק 50% מאתרי הבנייה פתוחים. המפתח הוא הגדלת ההיצע. ככל שלא יתרחב על ידי הכנסת עובדים זרים, חלקם פלסטינים, המחירים יעלו ואיתם מחירי השכירות. ואכן, לפי נתונים שנחשפו השבוע בכנסת, רגלו של אף עובד זר לא דרכה באף אתר בנייה מפרוץ המלחמה בעזה.
לדברי הנגיד, גם מחירי המינימום בקרקעות במכרזי רמ"י צריכים לרדת כדי שלקבלנים התשואה תהיה שווה. כאן דווקא יש בשורות טובות, כי ינקי קוינט, ראש המנהל, מבין זאת היטב, ומחירי הקרקעות יורדים. הבעיה היא שאין כסף וקבלנים חוששים לקנות. כל זה מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שמחירי הדירות עדיין יורדים. לפי מדד דצמבר האחרון, המחירים ירדו מתחילת 2023 ב־1.8% ומגמה זו עדיין לא נבלמת.
פרופ' אמיר מדבר בעצם מגרונם של הקבלנים וחברות הבנייה, והוא עושה למענם את יחסי הציבור הטובים ביותר. אבל זאת המציאות בשטח. הקבלנים לא רק שלא מתחילים לבנות, אלא גם מתקשים לסיים את בניית הדירות במועד. וזה עדיין לא מפריע להם לגלות אופטימיות חסרת בסיס עם אמירות כמו שמחירי הדיור אוטוטו עומדים לעלות בגלל המחסור בעובדים. הם מנסים לטעון שבעקבות גל האנטישמיות, יש עניין גובר בקניית דירות בישראל מצד משקיעי חוץ.
אבל נתוני האוצר מראים אחרת: כמות העסקאות שביצעו יהודי חו"ל הסתכמה בנובמבר 2023 ב־77 דירות בלבד, ובניכוי המכירות הסתכמו ב־38 דירות. כדי שמשקיעים יחזרו וקוני הדירות יסתערו, צריכים להתרחש במקביל מספר אירועים: ראשית, מס הרכישה על דירה שנייה חייב לרדת מרמתו הנוכחית (העומדת על 8% מהעסקה). שנית, הריבית על משכנתאות חייבת לרדת. הריבית אכן במגמת ירידה, אבל כפי שהנגיד הסביר השבוע, היא כבר לא תחזור לרמה אפסית. על הפחתת מס הרכישה מתקיימים עדיין דיונים.
גורם מרכזי המשפיע לשלילה על המחירים בשוק הדיור הוא מצבם הקשה של משקי הבית. לפי נתוני בנק ישראל, בעקבות המלחמה שיעור המשכנתאות שבפיגור של 90 יום ומעלה עלה. היקף הפיגורים הגיע בדצמבר ל־3 מיליארד שקל, המהווים 0.6% בלבד מיתרת החובות על משכנתאות.
המשכנתאות המוקפאות זינקו פי שלושה לעומת התקופה שלפני המלחמה והגיעו ל־72.2 מיליארד שקל, המהווים 13% מסך המשכנתאות. הנתונים מוכיחים שלציבור נגמר הכסף ולמי שיש - מחזיק אותו קרוב לכיס. גם אם נמצא דירה הפונה לים התיכון במחיר מציאה, נתקשה לממן את העסקה.
מנגד יש גורמים, כמו הטבות המסים, שאמורים להשפיע לחיוב. אחד מהם הוא עדכון שווי הדירה הפטורה ממס רכישה בעקבות ההצמדה למדד ב־2023. זוג צעיר שקונה דירה בסכום של עד 1.919 מיליון שקל יהיה פטור ממס. כשחורגים, נקנסים על הסכום העודף במס של 3.5%. בדירה בשווי של עד 5.9 מיליון שקל, התשלום מזנק ל־8%, מה שמפחית את תמריץ העסקה. תמריץ נוסף המעודד קניית דירות להשקעה הוא הגדלת תקרת הפטור ממס בהשכרת דירה מ־5,471 שקל בחודש ל־5,654 שקל.
הנתונים הללו הם סימנים לכך ששוק הדיור לא הולך להתאושש, לפחות לא ב־2024, למרות אזהרת הנגיד שהמחירים יעלו במחצית השנייה של השנה. התיאבון להוצאת מיליוני שקלים על העסקה הגדולה ביותר בחייו של זוג צעיר נעלם בגלל המצב הכלכלי, המלחמה וקשיי המילואימניקים. על הקשיים בשוק גם יעידו מבצעי שיווק אגרסיביים של חברות בנייה כמו חברת פרשקובסקי, אזורים, אפריקה מגורים ואחרות.
גם במחלקות המשכנתאות בבנקים עושים כל מאמץ למשוך אליהם את הקונים שכבר החליטו לקנות דירה - לקבל את המשכנתה. תחרות חריפה במיוחד הראויה לחיקוי מתחוללת בין מזרחי טפחות לבנק לאומי. הקונה הפוטנציאלי של היום הוא המלך. למי שעדיין מתלבט, מומלץ להמתין. מחירי הדיור ימשיכו לרדת ב־2024, אלא שבשלב זה אין ביקוש לסחורה.
4. התוכניות של סער
השר גדעון סער הוא אחד הכוחות החשובים בשלושת העשורים האחרונים בפוליטיקה הישראלית. הוא כבר שימש כשר המשפטים, שר הפנים, ושר החינוך וגם יקבע במידה לא מעטה את גורלה של ממשלת נתניהו.
השיחה איתו נערכת באותו שבוע שבו חווינו את היום הקשה ביותר במלחמת עזה. רבים תמהים, על רקע זה, מה יקרה אם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ יחליט לפרוש. האם בעקבותיו ילך גם סער. אלא שמבחינתו בשלב זה אין דילמה: "כשנכנסנו לממשלה, הגדרנו את השותפות לתקופת המלחמה ולא עמדנו עם סטופר ביד. בראש מעייניו של הציבור הוא שישראל תנצח במלחמה, שתוצאותיה יקבעו את מעמד המדינה באזור ובעולם לתקופה מאוד ארוכה. בשלב זה אני נותן עדיפות למלחמה באויבים מאשר לחידוש מלחמות היהודים. דעתי לא השתנה בנושא. כרגע זו תהיה טעות לפרק את ממשלת החירום, אבל אם אגיע למסקנה שהממשלה לא הולכת בכיוון הנכון, אשקול מחדש את עמדתי".
אבל הלחימה בעזה עברה לשלב חדש, כפי שלמדנו השבוע. מה יקרה אם מטרות המלחמה יושגו רק בעוד שלוש שנים?
"בעזה נלחמים עדיין, ואני בדעה שצריך להפעיל כמה שיותר לחץ צבאי ולא להפסיק את המלחמה. ישראל נלחמת בחמש חזיתיות - בלבנון, בתימן, בסוריה, בעיראק ובעזה, והיא גם מנהלת מערכה, הכוללת מבצעים אגרסיביים של צה"ל, ביהודה ושומרון. הלחימה בח'אן יונס מתקיימת במלוא העוצמה. ללכת לחידוש המלחמות הפוליטיות הפנימיות ברגע הזה אינו נכון מבחינה לאומית. האם אני מרוצה מכל מה שקורה בממשלה? ממש לא! נכון שלא הצטרפנו לממשלת חלומותינו ויש לנו הרבה קשיים איתה, אבל כמו שגנץ אמר - יש לנו שותפות גורל".
בראיון של גדי איזנקוט לאילנה דיין התקבל הרושם שהפרישה קרובה מתמיד.
"תמיד אפשר לשקול מחדש את עניין הפרישה, אבל זה לא עלה אצלנו לא בפורום המשולש של בני, שלי ושל גדי ולא בפורום של הסיעה. יש עדיין חיוניות בקיומה של הקואליציה. אני לא רוצה לדבר בשמו של איזנקוט, אבל רק אזכיר שכשנכנסנו לממשלה, הייתה בינינו אחדות דעים שצריך להיכנס, ואני מקווה שזה המצב גם כעת. אבל אין לי דרך לערוב לכך שכך יהיה גם בעתיד".
האם קיימת אפשרות לשנות את הרכב הממשלה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבי בנתניהו?
"להערכתי, הסיכוי לכך שואף לאפס, וכמו שאתה מבין, אני מכיר היטב את הפוליטיקה הפנימית גם בליכוד. אבל אני לא עוסק בכלל בפוליטיקה בתקופה זו. אין לי עניין בתקופת המלחמה לעסוק בעניינים פוליטיים וגם לא להתייחס לכך".
האם לדעתך צריך ללכת לבחירות עוד השנה?
"עד לפני שלושה חודשים היינו באופוזיציה, ומטבע הדברים היא תמיד רוצה בחירות. האם היום זה מה שישראל זקוקה לו? אני לא משוכנע בנקודת זמן זו שצריך ללכת לבחירות. לעצם קיום מערכת הבחירות תהיה השפעה שלילית, מפלגת ומחלישה על המלחמה. עדיין לא הגענו בשדה המלחמה למצב שנכון מבחינתנו להתחיל לעסוק בנושא. זה לגיטימי שבכל משטר דמוקרטי שיהיה ניסיון כזה, אבל בשעה זו צריכים להיות יותר ממוקדים במלחמה".
באופן מדהים, בניגוד לכל האחרים, נתניהו לא לקח עד היום אחריות ישירה לאירועי 7 באוקטובר.
"אין ספק שנתניהו, שכיהן כראש הממשלה גם ב־7 באוקטובר ומשנת 2009 עמד ברוב השנים בראשות הממשלה, הוא האחראי לאירועי השבת השחורה, ואין שאלה בדבר אחריותו המרכזית. אבל קיימת אחריות של כל הגורמים בדרג המדיני והביטחוני. היא צריכה להיבחן על ידי ועדת חקירה ממלכתית שתוקם בהמשך ותקבע את מדרג האחריות ותעסוק בהפקת לקחים. היה פה מחדל מדיניותי, מבצעי ומודיעיני רב־ממדי. נתניהו הוא האיש המרכזי בקביעת המדיניות, וכמי שעיצב את התפיסה של המדיניות כלפי חמאס והרצועה ברוב השנים, הוא נושא אחריות־על".
לאור זאת, האם הוא חייב להתפטר מיידית?
"אני לא רוצה לתת לו עצות. עובדה שהיום אנחנו במצב שבו כל מי שהיה על המשמרת ב־7 באוקטובר - מביבי ועד שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמן וראש השב"כ - לא התפטרו. עצם זה שלא התפטרו זה לא אומר שאינם נושאים באחריות ושלא יתקיים בירור גם ברמה הלאומית. אם אדם יחליט להתפטר, אכבד כמובן את החלטתו".
"כל האחראים עדיין בתפקידיהם, וכולם נושאים בתפקידים משמעותיים במלחמה", הזכיר. "שר הביטחון יואב גלנט מסור למערכת הביטחון ומשקיע לילות כימים בעבודתו, אבל גם הוא נושא באחריות. הגישה שלי היא שאני רוצה לחזק ולא להחליש. נתניהו נושא באחריות־העל, ואני רוצה להזכיר שבשתי מערכות הבחירות האחרונות קראתי להחלפתו - ועובדה שקמה ממשלת השינוי. אבל באמצע המלחמה אני לא רוצה לעסוק בפוליטיקה".
בוא נהיה מעשיים. אם אתה אומר שהמלחמה עדיין לא הסתיימה, איך מחזירים את תושבי העוטף, ומתי יחזירו את תושבי הצפון?
"הגיע הזמן להחזיר את התושבים. בשלו התנאים לכך במובן זה שיש כוח צבאי גדול מאוד בשטח העוטף. יכולות חמאס לירי תלול מסלול אומנם לא חוסלו לחלוטין, אבל ירדו משמעותית. היכולות הקיימות מאיימות ממילא גם על אזורים נוספים בארץ. אבל חשוב לבצע את תהליך החזרה בהידברות עם הרשויות המקומיות ולא בכפייה. בחודש פברואר חלק מהתושבים יחזרו ליישובים. לפני החזרה בגליל נהיה חייבים קודם להסיר את איום חיזבאללה".
"אני חושב שזאת הייתה טעות לפנות מראש את כל היישובים, אבל זאת ההמלצה שהתקבלה במערכת הביטחון", הסביר. "הסרת האיום עלולה להיות כרוכה בהפעלת כוח צבאי. בינתיים, מאז 8 באוקטובר, יש לאורך הגבול נסיגה של כוח רדואן, וצריך לוודא שכוחות חיזבאללה לא יושבים על הגבול. האם נצליח להגיע לכך בהסכמה? לא בטוח. עד כה זה היה על בסיס הפעלת הכוח הצבאי".
הצבעת נגד תקציב 2024. מה הסיבה?
"הצבעתי נגד, כי בתקציב לא ננקטו צעדים מספיקים לצמצום הגירעון, וזה משמעותי בעיניי. בנוסף, לא ננקטו צעדי דוגמה אישית. בהחלטות פוליטיות קשות וחשובות, כשאתה מגייס את העם בתקופה כלכלית קשה, חייבים לתת דוגמה אישית. אנחנו בתחילת תקופה כלכלית קשה. באינתיפאדה השנייה, כשהתעכבנו בהחלטות, נאלצנו ב־2003 לעשות צעדים כלכליים כואבים מאוד".
"אנחנו בתקופה שמתאפיינת לא רק בעלייה בגירעון, אלא שהפעם ההשלכות ארוכות הטווח הן הרבה יותר גדולות", הוסיף. "כבר עכשיו ברור שהמשק ילך לכיוון הפוך מזה שישראל הלכה בו בעשורים האחרונים, כשהייתה ירידה חדה בהוצאות הביטחון. צפוי גידול רב־שנתי בהוצאות הביטחון, המייצר אילוץ לתקציב הרבה יותר גבוה".
אז מה לדעתך היה צריך לעשות אחרת?
"לדוגמה, בצד ההכנסות היה צריך לשחרר את הרווחים הכלואים שבידי החברות ולגייס 20 מיליארד שקל באמצעות חלוקת דיווידנד באמצעות תנאי מיסוי מקילים. כך היו מצמצמים את הגירעון ואת הפגיעה בהכנסות. כל הניסיונות לחנך את ציבור בעלי החברות במגזר הפרטי, שעדיף להשקיע כספים שנצברו, ייכשלו ואינם נכונים. יש סיבות נוספות לירידה בהכנסות הקשורות לשוק הנדל"ן. הוא יתקשה לחזור להיקפי הפעילות בעבר, כי נגרע ממנו פלח השוק של המשקיעים שעוברים מנדל"ן להשקעות חלופיות בגלל הריבית הגבוהה".
"בנוסף, היה צריך לנקוט דוגמה אישית כמו קיצוץ השכר לבעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי", אמר. "אפשר היה ללכת להקפאת שכר במגזר הציבורי ולקבל 1.5 מיליארד שקל. לו הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומצמצמת עוד בכספים קואליציוניים, ניתן היה לרתום את הציבור ואת ההסתדרות. אבל ראש הממשלה החליט כנראה שהמצב לא מספיק קשה".
האם יש עדיין מקום לקיצוץ בכספים הקואליציוניים?
"הייתי הראשון שפנה לראשי המפלגות בקואליציה זמן קצר לאחר שנכנסנו לממשלה וביקש לקצץ בכספים שאינם תורמים למטרות המלחמה. ניתן היה לקצץ בכספים אלה הרבה מעבר למה שקוצץ. אבל צריך להיות ישר ולומר שמהלך זה לבדו לא היה מספק וגם אין לקצץ בצורה גורפת. למשל, אסור לקצץ בתקציבי ארגוני נוער או בכספי מכינות קדם צבאיות שמקבלים תקציבים אך מוגדרים כיום כספים קואליציוניים".
האם לדעתך היה גם צריך להעלות מסים?
"אני לא חסיד של העלאת מסים, אבל לא שולל את המהלך במצבים קשים כמו היום. עם זאת, יש עדיין מהלכים כמו שחרור הרווחים הכלואים שעדיין לא ננקטו. צר לי שהדרג המקצועי באוצר הכשיל את ההצעה, למרות שמצד שר האוצר הייתה תמיכה גדולה במהלך".
האם להערכתך דירוג האשראי ייפגע עקב מחדל התקציב?
"אני לא רוצה לבצע הערכות שעצם פרסומן עלול לפגוע במשק, אבל ברור שהמשק הישראלי נמצא במצב של סיכון. נעשו עדכונים בתקציב שאינם תואמים את חומרת המצב. הגידול בגירעון ישולם מאוחר יותר בהוצאות ריבית יותר גבוהות שפוגעות בציבור".
האם הרפורמה המשפטית נקברה בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין המהפכה המשפטית?
"אני קראתי לכך הפיכה משטרית. כשר משפטים הובלתי בעצמי רפורמות ושינויים במערכת המשפט, אבל ממשלת נתניהו הובילה לפגיעה באיזון בין הרשויות ולריכוז כוח מופרז בממשלה. המהלך נבלם לעת עתה לתקופת המלחמה, וכחלק מהסכם ממשלת החירום לא ניתן לעסוק בזה. אחרי המלחמה צריך לקבוע את ההסדרים מחדש. אחרי 75 שנה הגיע הזמן לקדם את חוק יסוד 'החקיקה' ולהסדיר את כללי המשחק. כרגע יושבים על מטען חומר נפץ. המהלך צריך להתבצע לא במחטף ולא באקט כוחני - ולא משנה באיזו ממשלה זה יקרה".