1. עושים צחוק מהחוק
לרוטנברג צפויה משימה מורכבת. הביקור נערך ערב החלטת חברת האשראי מודי'ס על עתיד דירוג האשראי של ישראל. הדירוג עלול לרדת בסבירות גבוהה, כי בחברת הדירוג הפנימו את "חפיפניקיות" הכנת התקציב. יש להם בטן מלאה על התחייבויות העבר שלא מומשו, וברמת הסיכון הנוכחית הם הפסיק לקנות הבטחות על הקרח. כל החלטה לבד מהפחתת הדירוג תתקבל כהפתעה מרעננת ותחייב פתיחת בקבוקי שמפניה.
כאמור, חוסר האמון ואוזלת היד גולשים גם לתחומי החברה והביטחון הלאומי. על פי תוכניות משרדי הביטחון והאוצר, תושבי יישובי העוטף יחזרו לבתיהם עד 29 בפברואר. בעיתוי הנוכחי זה נשמע כמו בדיחה. ללא מסגרות לימודים מסודרות או טיפול בביטחון השוטף, החזרה ליישובים בעיתוי הנוכחי תדמה - בעקבות אירועי 7 באוקטובר - לטיפול בהלם. מספר נפגעי החרדה בעקבות המלחמה זינק אקספוננציאלית. לכן, שלא באופן מקרי, התשלומים למלונות עבור המפונים יימשכו גם אחרי פברואר.
2. ועדת קישוט
בפועל, לאף אחד מחברי הוועדה אין מונופול על החוכמה. "אם עד יום רביעי לא יימצא פתרון להארכת תקופת דמי הלידה לנשות משרתי המילואים והקבע, לא נאפשר ישיבות בוועדת הכספים", איים ביטן בישיבה עם הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. איום נוסף הושמע נגד הבנקים, אם אלה לא ייעתרו לבקשה לשלוח ללקוחותיהם את פירוט עמלות העובר ושב.
בשבוע שעבר הושמעה בוועדה ביקורת על עליות במחירי המזון במלחמה. "נקדם את הצעת החוק שתאפשר לקנוס מי שיעלה מחירים באופן לא מידתי בזמן המלחמה", איים היו"ר ביטן. על זה כבר נאמר - הבטחות כמו חול ואין מה לאכול. אלא שנציגי ספקיות המזון הפסיקו לספור אותו ונעדרו מישיבה חשובה זו. ח"כ ביטן ביקש בתגובה "לבחון תיקון שיאפשר לוועדה להוציא צווי הבאה וביקש להרחיב את מספר המוצרים שתחת פיקוח מחירים". ועל כך נאמר כבר בסרט "הטוב, הרע והמכוער" המשפט הנצחי מעולם הקולנוע: "When you have to shoot shoot - Don't talk".
לפני שבועיים קרא ביטן למשרדי התחבורה והביטחון לפטור מילואימניקים מתשלום דמי נסיעה בכבישי אגרה. אז איך נאמר ביידיש בתרגום לעברית: "אז אמר". ח"כ ביטן הוא אישיות נעימה ושואף אלי פשרות. השבוע דן בהיערכות חירום לאספקת החשמל. מה יותר חשוב מזה בימים אלה? ביטן סיכם את הדיון באמירות סתמיות: "לבנות יותר תחנות כוח, להעביר בהקדם חוות דעת על עתיד תחנת רדינג, ולקצר הליכי תכנון כך שלא יימשכו יותר מחצי שנה". על כך אמר החכם באדם "יותר חשמל פחות עמל".
איך הוא לא מבין שאם הוא מקדם את חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות, זה לא יעזור, כי בראשה עומדים פקידים חסרי מוסר. קשה להבין כיצד אדם כזה הגיע למעמד כה בכיר בליכוד. ייתכן שזה משום שהוא הגרסה המרוככת יותר של השר דודי אמסלם. מרוב טוב הלב הוא לעתים מתבלבל ונרתם לסייע לסוכני הביטוח על חשבון המבוטחים. בסיוע ללקוחות הבנקים הוא יורה על בנק ישראל באקדח ללא כדורים. במצב עניינים כזה, כשוועדת הכלכלה מתפקדת בפועל כוועדת קישוט, אין מנוס אלא לאחד אותה עם ועדת הכספים, להפוך אותה לאפקטיבית ולחסוך זמן ציבורי יקר.
3. הנדל"ן לאן
לדברי הנגיד, גם מחירי המינימום בקרקעות במכרזי רמ"י צריכים לרדת כדי שלקבלנים התשואה תהיה שווה. כאן דווקא יש בשורות טובות, כי ינקי קוינט, ראש המנהל, מבין זאת היטב, ומחירי הקרקעות יורדים. הבעיה היא שאין כסף וקבלנים חוששים לקנות. כל זה מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שמחירי הדירות עדיין יורדים. לפי מדד דצמבר האחרון, המחירים ירדו מתחילת 2023 ב־1.8% ומגמה זו עדיין לא נבלמת.
פרופ' אמיר מדבר בעצם מגרונם של הקבלנים וחברות הבנייה, והוא עושה למענם את יחסי הציבור הטובים ביותר. אבל זאת המציאות בשטח. הקבלנים לא רק שלא מתחילים לבנות, אלא גם מתקשים לסיים את בניית הדירות במועד. וזה עדיין לא מפריע להם לגלות אופטימיות חסרת בסיס עם אמירות כמו שמחירי הדיור אוטוטו עומדים לעלות בגלל המחסור בעובדים. הם מנסים לטעון שבעקבות גל האנטישמיות, יש עניין גובר בקניית דירות בישראל מצד משקיעי חוץ.
אבל נתוני האוצר מראים אחרת: כמות העסקאות שביצעו יהודי חו"ל הסתכמה בנובמבר 2023 ב־77 דירות בלבד, ובניכוי המכירות הסתכמו ב־38 דירות. כדי שמשקיעים יחזרו וקוני הדירות יסתערו, צריכים להתרחש במקביל מספר אירועים: ראשית, מס הרכישה על דירה שנייה חייב לרדת מרמתו הנוכחית (העומדת על 8% מהעסקה). שנית, הריבית על משכנתאות חייבת לרדת. הריבית אכן במגמת ירידה, אבל כפי שהנגיד הסביר השבוע, היא כבר לא תחזור לרמה אפסית. על הפחתת מס הרכישה מתקיימים עדיין דיונים.
גורם מרכזי המשפיע לשלילה על המחירים בשוק הדיור הוא מצבם הקשה של משקי הבית. לפי נתוני בנק ישראל, בעקבות המלחמה שיעור המשכנתאות שבפיגור של 90 יום ומעלה עלה. היקף הפיגורים הגיע בדצמבר ל־3 מיליארד שקל, המהווים 0.6% בלבד מיתרת החובות על משכנתאות.
המשכנתאות המוקפאות זינקו פי שלושה לעומת התקופה שלפני המלחמה והגיעו ל־72.2 מיליארד שקל, המהווים 13% מסך המשכנתאות. הנתונים מוכיחים שלציבור נגמר הכסף ולמי שיש - מחזיק אותו קרוב לכיס. גם אם נמצא דירה הפונה לים התיכון במחיר מציאה, נתקשה לממן את העסקה.
מנגד יש גורמים, כמו הטבות המסים, שאמורים להשפיע לחיוב. אחד מהם הוא עדכון שווי הדירה הפטורה ממס רכישה בעקבות ההצמדה למדד ב־2023. זוג צעיר שקונה דירה בסכום של עד 1.919 מיליון שקל יהיה פטור ממס. כשחורגים, נקנסים על הסכום העודף במס של 3.5%. בדירה בשווי של עד 5.9 מיליון שקל, התשלום מזנק ל־8%, מה שמפחית את תמריץ העסקה. תמריץ נוסף המעודד קניית דירות להשקעה הוא הגדלת תקרת הפטור ממס בהשכרת דירה מ־5,471 שקל בחודש ל־5,654 שקל.
הנתונים הללו הם סימנים לכך ששוק הדיור לא הולך להתאושש, לפחות לא ב־2024, למרות אזהרת הנגיד שהמחירים יעלו במחצית השנייה של השנה. התיאבון להוצאת מיליוני שקלים על העסקה הגדולה ביותר בחייו של זוג צעיר נעלם בגלל המצב הכלכלי, המלחמה וקשיי המילואימניקים. על הקשיים בשוק גם יעידו מבצעי שיווק אגרסיביים של חברות בנייה כמו חברת פרשקובסקי, אזורים, אפריקה מגורים ואחרות.
גם במחלקות המשכנתאות בבנקים עושים כל מאמץ למשוך אליהם את הקונים שכבר החליטו לקנות דירה - לקבל את המשכנתה. תחרות חריפה במיוחד הראויה לחיקוי מתחוללת בין מזרחי טפחות לבנק לאומי. הקונה הפוטנציאלי של היום הוא המלך. למי שעדיין מתלבט, מומלץ להמתין. מחירי הדיור ימשיכו לרדת ב־2024, אלא שבשלב זה אין ביקוש לסחורה.
4. התוכניות של סער
"אני חושב שזאת הייתה טעות לפנות מראש את כל היישובים, אבל זאת ההמלצה שהתקבלה במערכת הביטחון", הסביר. "הסרת האיום עלולה להיות כרוכה בהפעלת כוח צבאי. בינתיים, מאז 8 באוקטובר, יש לאורך הגבול נסיגה של כוח רדואן, וצריך לוודא שכוחות חיזבאללה לא יושבים על הגבול. האם נצליח להגיע לכך בהסכמה? לא בטוח. עד כה זה היה על בסיס הפעלת הכוח הצבאי".
"אנחנו בתקופה שמתאפיינת לא רק בעלייה בגירעון, אלא שהפעם ההשלכות ארוכות הטווח הן הרבה יותר גדולות", הוסיף. "כבר עכשיו ברור שהמשק ילך לכיוון הפוך מזה שישראל הלכה בו בעשורים האחרונים, כשהייתה ירידה חדה בהוצאות הביטחון. צפוי גידול רב־שנתי בהוצאות הביטחון, המייצר אילוץ לתקציב הרבה יותר גבוה".
"בנוסף, היה צריך לנקוט דוגמה אישית כמו קיצוץ השכר לבעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי", אמר. "אפשר היה ללכת להקפאת שכר במגזר הציבורי ולקבל 1.5 מיליארד שקל. לו הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומצמצמת עוד בכספים קואליציוניים, ניתן היה לרתום את הציבור ואת ההסתדרות. אבל ראש הממשלה החליט כנראה שהמצב לא מספיק קשה".
התרעות פיקוד העורף