1
ביום ה־114 למלחמת “בשורות רעות", שלפו לוחמי הימין הפוליטי חרבות ברזל מילוליות ובמופע אימים בבנייני האומה בירושלים, בירת הנצח, סלע קיומנו, פצחו בשירה ובריקודים בעידוד אלפי מעריצים לקידום רעיון הטרנספר של כ־2.2 מיליון ערביי עזה ויישוב רצועת הארץ הארורה הזו ביהודים טובים, המאמינים שבעזרת השם הם יצליחו להקים יישובים שיאוכלסו בבני העם הנבחר, החוזר לארץ אבותיו שגבולותיה מהים לנהר. זה היה מופע מעורר התלהבות ותקווה, לקחו בו חלק 12 שרים ו־15 חברי כנסת ורבנים, הנחשבים חשובים.
גנץ ואינזקוט מפחדים: זה או ממשל צבאי, או חזרה של חמאס | חיים רמון
בזמן שאלו חוללו וזימרו לכבוד הכיבוש מחדש של עזה והקמת יישובים יהודיים על כל שטחה, שיפונה ב"טרנספר מרצון" - ישבו באלפי בתים בישראל אזרחים אבלים על יקיריהם שנרצחו על ידי רוצחי חמאס. בזמן שהחוגגים דיברו על בשורות טובות ועל עזרת השם, ישבו אלפי אזרחים מודאגים שלא זכו לעזרת השם וב־114 הימים האחרונים הם לא יודעים מה מצב יקיריהם החטופים, שנמצאים בשבי חמאס אי־שם במנהרות תת־קרקעיות, ללא אוויר צח, עם מזון מינימלי, ללא טיפול רפואי ובלי קשר עם משפחותיהם. הם עוברים, על פי עדויות של אלו שהגיעו מהתופת, עינויים לצד תקיפות מיניות ולוחמה פסיכולוגית מתישה.
הנכבדים שהגיעו לכנס ברכבי שרד עם נהגיהם, שומרי ראשם ויועציהם הממומנים על ידי משלם המסים, נראו זחוחים ומאושרים מהאירוע, מהמעמד ומאלפי התומכים הנלהבים שלהם.
היו שם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר התיירות חיים כץ, שר התפוצות עמיחי שיקלי, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, שר המורשת עמיחי אליהו, השרה להתיישבות ומשימות לאומיות הליידי אורית סטרוק, עידית סילמן השרה לאיכות הסביבה, השרה לשוויון חברתי מאי גולן וסליחה אם נשמט שמו או שמה של שר/ה לענייני כלום ושום דבר שנכחו באירוע.
אי אפשר לא להזכיר, מחשש שיכעסו, את נוכחותם של כוכבת התקשורת, חברת ועדת החוץ וביטחון, עורכת הדין המצטיינת ומלכת הקונספירציות טלי גוטליב, של שר התקשורת והגימטריה שלמה קרעי ושל המרואיין המבוקש ח"ככ ניסים ואטורי ועוד ועוד.
במדינות התומכות בישראל נחרדו מהאירוע ומהשפעתו על היחס הבינלאומי למדינה, שחלק כה גדול משריה וח"ככיה השתתפו בכנס. לא דובר בכנס על מאות אלפי אזרחי ישראל שטרונספרו מבתיהם מאזור הגבול עם חיזבאללה בלבנון ומאזור חוטף עזה, אין ספק שאם סנוואר, הנייה וחבריהם היו יכולים לשלוח מברקי ברכה לבאי הכנס, הם היו עושים זאת בשמחה.
2
ביום ה־115 למלחמת “בשורות רעות", החליטו בצמרת חמאס, שהוכו, מוטטו, חוסלו, הושמדו ונמחקו, שצריך לתת תזכורת למנהיגים היהודים שממשיכים לחטוא בחטא היוהרה. הם ביקשו להזכיר להם שחמאס עדיין חי, נושם, בועט ויש לו יכולות להפתיע.
על פי התקשורת ובכירי צה"ל, סנוואר נמצא אי־שם במנהרה בין ח'אן יונס לרפיח, רועד מפחד רעש הטנקים הישראליים, משקשק מצעדי הלוחמים הישראלים הצועדים מעל למנהרה שממנה הוא מנהל את לוחמיו, מבוהל מקול שריקה של כל טיל ישראלי המתפוצץ באזור שבו הוא נמצא.
אבל כנראה שסנוואר, הידוע כמי שקורא עיתונות ישראלית, מאזין למהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו הישראליים, מאס מכך שהמומחים לענייני ערבים בתקשורת הישראלית מסתלבטים עליו, כמה הוא לחוץ וכמה הוא מבוהל וכמה צה"ל מכה בו ובארגונו. אז הוא החליט להבהיר זאת לעם היושב בציון ובעיקר בגוש דן, שמספידים אותו בטרם עת.
ביום שני, בשעה חמש אחר הצהריים נשמעה אזעקה בגוש דן. שדרני הטלוויזיה דיווחו בשידור חי שכ־20 שיגורים נצפו יוצאים מדרום הרצועה לכיוון מרכז ישראל. ההפתעה הייתה מושלמת. חלק גדול של טיל מחק מכונית בראשון לציון. אלו שמדברים על בעזרת השם ובשורות טובות, טענו שהעובדה שלא נפגע איש מהטיל זה “נס גלוי". אשרי המאמינים.
חמאס ממשיך לשגר טילים לעבר יישובי החוטף, שתושביהם טרונספרו. חיזבאללה, אף על פי שחיל האוויר כותש אותו, לא מפסיק לרגע את הירי והשיגורים לעבר יישובי הצפון שתושביהם גם הם טרונספרו מבתיהם. וכדי להרוס את מצב רוחם של רבים מתושבי ישראל, שגם ככה נמצא בשפל, מעבירים החמאסניקים סרטון שבו שלוש חטופות מקריאות את מה שהוכתב להן, סרטון שנתן לפחות בשורה טובה חלקית לבני משפחותיהן. הן חיות אי־שם באיזה חור מסריח ברצועת עזה, אם אפשר לקרוא לזה חיים.
3
נתקלתי באקראי בשיר לא מוכר של היוצר המחונן יענקל'ה רוטבליט. “הבובות חדלו לרקוד", שם השיר. אני מודה שאיני יודע למה בדיוק התכוון המשורר, אבל אני יודע שהשיר מתאים לטעמי לימים אלו. הנה הוא לפניכם:
יֵשׁ תַּבְהֵלָה מִקִּיר אֶל קִיר
זֶה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר
הִסְתַּבְּכוּ כָּל הַחוּטִים
וְאֵין יוֹדֵעַ לְהַתִּיר
אִם זֶה דּוֹחֵף וְזֶה מוֹשֵׁךְ
וְזֶה סוֹחֵב וְזֶה הוֹפֵךְ -
זֶה רַק הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ
בֵּין מִי לְמָה, בֵּין מָה לְאֵיךְ
כִּי הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד
וְכָל דָּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת
זֶה מְסֻכָּן מְאוֹד מְאוֹד
וְעַד לְאָן נַגִּיעַ עוֹד
אִם הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד
רַב הַנִּסְתָּר עַל הַגָּלוּי
וְהַבִּלְתִּי־צָפוּי צָפוּי
כִּי הָרָצוּי אינו מָצוּי
וְהַמָּצוּי מַמָּשׁ הָזוּי
וְהַמַּצָּב לֹא מְעוֹדֵד
מִן הַבַּקְבּוּק בָּרַח הַשֵּׁד
קָשֶׁה מְאוֹד לְהִתְמוֹדֵד
בָּא הַחֲשָׁד עַל הַחוֹשֵׁד
כִּי הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד
וְכָל דָּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת
זֶה מְסֻכָּן מְאוֹד מְאוֹד
וְעַד לְאָן נַגִּיעַ עוֹד
אִם הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד
אִם הַשִּׁיטָה אִבְּדָה שְׁלִיטָה
וְהַסַּמְכוּת אֶת סַמְכוּתָהּ
בֵּין הַשִּׁדּוּר וְהַקְּלִיטָה
אִבְּדָה אֱמֶת אֶת אֲמִתָּהּ
כִּי הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד
וְכָל דָּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת
זֶה מְסֻכָּן מְאוֹד מְאוֹד
וְעַד לְאָן נַגִּיעַ עוֹד
אִם הַבֻּבּוֹת חָדְלוּ לִרְקוֹד