כלל בסיסי בתחום מניפולציה תקשורתית וקיבוע תודעה, הן בתקשורת העסקית ובוודאי בזו הפוליטית, הוא שככל שתגרום ליריב להגיב בעוצמה גדולה יותר ובטרמינולוגיה מפוצצת יותר, כך גדל הסיכוי שהשקר או העלילה ידבקו בו יותר. אצל הציבור הנחשף לעימות קולני מהסוג שהזכרתי יתקבע בדרך כלל השקר.
"לא מתקבל על הדעת": השרים זעמו על מתווה עסקת החטופים, ואז נתניהו הגיב
"נתניהו קיבל רגליים קרות": בישראל אישרו את דבריו של טראמפ | דיווח
במקרה הטוב, במקום שרוב הנחשפים יתעלמו או לא יאמינו בסיפור, ההתייחסות תתחלק בין המצדדים והמתנגדים בלי קשר לתוכן. התעלמות או תחכום בתגובה יגרמו, כמעט בכל המקרים, לכך שהעמדה המתוחכמת תזכה לעדנה. לא פעם ככל שתחבק יותר את עמדות התוקף ותשתמש בהן כדי להציג את עמדתך, כך תזכה לתמיכה גדולה יותר.
פרשת הצווים של בית הדין לצדק והתגובות הפבלוביות של בכירי מדינת ישראל מעידות כי הם "התפרפרו" מהשיעור הבסיסי של תקשורת פוליטית, או שכנראה לא ניסו כלל לעמעם את החלטות בית הדין, אלא ניצלו אותן כדי לנסות ולקושש עוד קול וחצי בקלפי ולהחניף לבייס הפוליטי - יפגעו התגובות כמה שיפגעו במעמדנו הבינלאומי ובביטחון אזרחינו.
אם חשב הדרג המדיני, כפי שקשקשו בתגובותיהם, שמדובר ב"משחק מכור" של קבוצת משפטנים אנטישמיים שפסיקותיהם נגועות במחלה זו – אנטישמיות - ותוצאות דיוניהם היו ידועות מראש, נשאלת השאלה מדוע התייצבה ישראל לדיון מסוג זה שתוצאותיו ידועות מראש.
אם התגברו בישראל על הדעה הקדומה הזו והחליטו להתייצב לדיון, עדיף היה לחבק את ההחלטות בדרך חכמה ולציין כדלקמן: כמי שחוו רצח עם והשמדה של שישה מיליון מבני עמנו רק בשל יהדותם, הוצאנו לעצמנו שורה של צווי מניעה וצווי עשה המתבססים על אמנת בית הדין שהוקם כפועל יוצא משואת העם היהודי – צווים שממילא זהים לצווי בית הדין בהאג. עובדת היותנו מדינה דמוקרטית הבנויה על ערכי מוסר אוניברסליים היא שהנחתה אותנו בפעילותנו בעזה להגנת אזרחינו.
ממעקב אחרי התנהלות פעולות צה"ל ברצועה עולה בבירור כי למרות הזעם העצום, הכאב הנורא והרצון לנקום, הטלנו על עצמנו שורה של צווי מניעה שעלו לנו בנפגעים לא מעטים ובעיכוב בשחרור החטופים ואלו הם: צו מניעה עצמי למניעת רעב בעזה. אפשרנו הכנסת מזון על ידי אנשי אונר"א - הארגון שמקצת מאנשיו טבחו בנו בשמחת תורה. צו עשה עצמי להכנסת תרופות ודלק עבור תושבי עזה למרות שבני הערובה החטופים שלנו אינם מקבלים תרופות וקופאים מקור במנהרות הכליאה. צו מניעה עצמי בשימוש בנשק שעלול לפגוע בבלתי מעורבים כמו אזהרה מוקדמת לפני תקיפה ויצירת מסדרון הומניטרי מהעיר עזה לדרום.
רק צו מניעה אחד לא הוצאנו לעצמנו: צו למניעת פטפטת מוגזמת וצו לסתימת פיות לשרים מתלהמים. אילו היינו נוהגים כך העולם היה חושב שפעלנו כשורה, אבל הפזילה לבייס והתגובות המתלהמות קיבעו בעולם נרטיב שלפיו פעלנו בעזה כפושעי מלחמה. כגודל הצעקה הישראלית כך גודל הקיבוע של הנרטיב בעולם שמסכן את החופש של לוחמי צה"ל והמפקדים בחלק מארצות העולם.
אסיים בעצה לדרג המדיני בישראל: חבקו את ההחלטות בהאג בחוזקה עד שייחנקו.
הכותב שימש כיועץ תקשורת לרבין, פרס וברק ומחבר הספר "הלוחש לאוזנו"