מבצע החילוץ המדהים של שב"כ וימ"מ בסיוע כוחות צה"ל, הוא ללא ספק הצלחה מבצעית ומודיעינית מרשימה ביותר. היכולת הזו נבנתה, פותחה ויושמה לאורך שנים ארוכות בתהליכי עבודה משותפים לימ"מ וליחידה המבצעית בשב"כ.
שלוש שניות בין הצלחה לכישלון לאחר פיצוץ מטען: צפו בתיעוד החילוץ הדרמטי של החטופים
בעבר ועד למבצע החילוץ הכושל של נחשון וקסמן, הייתה תחרות סמויה בין סיירת מטכ"ל לבין הימ"מ כאשר כל יחידה טענה שהיא הטובה והמתאימה ביותר למבצעים מסוג זה, אולם לאורך השנים ובעיקר באותו מבצע חילוץ, התברר כי הוויכוח הוכרע באופן חד משמעי לטובת הימ"מ.
לאורך השנים נבנתה תורת עבודה משותפת לשב"כ ולימ"מ באופן שמאפשר לשני הגופים לממש פעולות מבצעיות, כולל מורכבות ביותר, בתוך פרקי זמן קצרים מאוד. שנים רבות של שיתוף פעולה מבצעי הביא את שני הארגונים לרמת מקצועיות שאין שני לה בעולם. המודיעין המושג על ידי אנשי שב"כ מתורגם בתוך דקות עד שעות, כתלות במאפייני המבצע, להתארגנות מבצעית מהירה בתוך השטח כאשר כמעט בכל המקרים מתלווים ללוחמי ימ"מ גם לוחמים של היחידה המבצעית בשב"כ.
קווי תקשורת קצרים ומהירים, היעדר מלחמות אגו ויכולת מבצעית גבוהה, כל אלו הביאו לכך ששב"כ וימ"מ ביצעו עד היום מאוד מבצעים משותפים בהצלחה רבה מאוד. אלו כוללים: מעצרי מבוקשים, נטרול מחבלים בדרכם לפיגועים ומבצעי חילוץ דוגמת זה אותו חווינו ברפיח.
עם זאת חייבים להודות שלמבצע זה היו מאפיינים קשים מהרגיל. מדובר בשטח הנמצא בקצה רצועת עזה ונשלט עדיין לחלוטין על ידי מחבלי חמאס ואף מאוכלס בצפיפות רבה מאוד על ידי אזרחים ומפונים מצפון הרצועה. המשמעות היא שיש קושי רב מאוד באיסוף מודיעין מדויק ובפיקוח מתמשך מקרוב על היעד, ללא סכנת היחשפות. הצלחת המבצע הזה וקיומם של מבצעים דומים נוספים שתוכננו ולא יצאו אל הפועל במהלך המלחמה מעידה על יכולת מודיעינית גבוהה מאוד של שב"כ ועל יכולתו להביא מידע ממוקד ומהימן בזמן אמת. היא גם מעידה על יכולת שב"כ וימ"מ לחדור לעומק השטח ולפעול בו באופן סמוי ואף להשלימו ברמת ביצוע גבוהה מאוד, שהביאה בסופו של דבר לחילוצם של החטופים כשהם בריאים ושלמים.
את כל זה עושים שב"כ, ימ"מ וצה"ל לאורך כל ימי הלחימה ובקצב מהיר מהמתוכנן, למרות הקשיים הרבים שמציב בפניהם הדרג המדיני. קשיים אלו באים לידי ביטוי בהיעדר גיבוי, בהתבטאויות מבזות של שרים ונבחרי ציבור, בהפצת קונספירציות הזויות על ידי נבחרי ציבור ובפרסום שקרים על ידי לשכת ראש הממשלה באשר למתן או אי מתן אישור לצה"ל לשחרר אנשי מילואים.
אופי הלחימה השתנה בשבועות האחרונים. אין עוד צורך במטחי הפגזות או הפצצות מהאוויר. הכוחות פועלים בשטח באופן ממוקד ונקודתי, מבצעים פשיטות המבוססות על מודיעין מדוייק שנאסף מחקירות המחבלים שנעצרו או ממחשבי ומנהרות חמאס שאותרו עד כה. לחימה זו מתנהלת באופן דומה גם בצפון וגם בדרום הרצועה אם כי בעצימות שונה, כאשר היעד הוא הכרעתו הסופית של חמאס וניטרול כל תשתיות השלטון והטרור שלו ברצועה.
צה"ל ושב"כ יודעים לעשות את העבודה ולהשלימה בצורה מיטבית, גם כשמעל ראשם של העומדים בראש הארגונים תלויה עננת אירועי ה- 7/10. אולם ללא גיבוי הדרג המדיני וללא אסטרטגיית יציאה ליום שאחרי ההכרעה, לא יהיה טעם בכל ההישגים הצבאיים שכן אלו ייעלמו בהיעדר יכולת מדינית או בינלאומית לבנות מודל שלטוני חדש בעזה. כזה המבוסס על התפיסה שמנסה הממשל האמריקאי להטמיע והכולל בתוכו את העברת הכוח לגורמים פלסטיניים בחסות בינ"ל ובהמשך לרשות הפלסטינית המחודשת והמתוקנת שתקום לאחר עידן אבו מאזן.
הדרך להכרעת חמאס עוד ארוכה ולפניה ותוך כדי, על ישראל השלים את היעד של החזרת החטופים לביתם בשלום. כדי לממש את היעדים האלו זקוקה ישראל לתמיכה בינלאומית, איזורית ובוודאי אמריקאית. כזו הכוללת גם את מצרים וירדן כשותפות עתידיות. בעת הזו משבר היחסים חמור מאוד עם שלושת הממשלים בגלל התנהלות הממשלה ואת זה חייבים לתקן ומייד.
ליאור אקרמן הינו ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן