המלחמה עוד רחוקה מסיומה, החטופים עדיין בעזה, חיזבאללה ממשיך לתקוף ללא הרף את יישוב הצפון וההחלטות באשר לחזית הצפונית טרם התקבלו. מכל צד אפשרי שהציבור רואה את התמונה, הוא לא חושב שעזיבת גנץ את הממשלה והובלת המדינה לבחירות - אלה הצעדים שנכון לבצע לעת עתה.
לכן, בין היתר, בני גנץ ממשיך לשאת את האלונקה ולא שובר כלים. אך לא רק, המרכיב האמריקאי הוא משמעותי במדיניות שבה בוחר יו"ר המחנה הממלכתי, ועל פניו באינטרס של הממשל פוגש את האינטרס של גנץ וחבריו, כך שסביר להניח שלגנץ לא היה קשה במיוחד להודיע לנתניהו על נסיעתו הקרובה לוושינגטון לא לפני שתוכננה, אלא אחרי שתואמה.
הנסיעה המדינית לא רק מבליטה את עצמאותו ולא רק מבדלת אותו עוד יותר מנתניהו ושותפיו הימניים - היא בונה אותו בתור המועמד המוביל לראשות ממשלת ישראל. הביקור בוושינגטון מחזק את בני גנץ מול הבכירים האמריקאיים כדמות פוליטית חזקה ומובילה בישראל. עד כאן - הרווח הטהור של גנץ.
אבל יש גם המרוויח הנוסף שהוא - הצד האמריקאי. אחרי ההדלפות הרבות, שלל רמזים -דקים ועבים ששוגרו על ידי הממשל האמריקאי לכיוונו של נתניהו שכולם דיברו על אי שביעות רצונו של הנשיא ביידן ואנשיו מההתנהלות של ממשלתו - מהמרכיבים הימניים-קיצוניים שלה שהממשל הדמוקרטי לא מסוגל וגם לא מתכוון לעכל, אחרי כל אלה כעת הגיע השלב הבא והקלאסי - "הפרד ומשול".
יש להניח שבני גנץ צפוי לקבל בוושינגטון כבוד מלכים, קבלת פנים מדרגת א' פלוס. המסר שייצא מביקור גנץ לכיוונו של נתניהו יהיה "התאכזבנו ממך ומהניסיונות שלנו להגיע איתך להבנות. כעת נדבר עם מי שמשתף איתנו פעולה. ואולי - עם אחד שבקרוב יחליף אותך בלשכת ראש ממשלת ישראל. עבור".
התרעות פיקוד העורף