האיום של סער אמיתי, הח"כים של תקווה חדשה בוודאי לא נמצאים בכיס של נתניהו, אבל כלל לא בטוח שזהו התסריט המועדף עליו. האסטרטגיה של סער – שמצא את עצמו כרגע בראש סיעה קטנה של ארבעה ח"כים ואחרי סקרים לא מחמיאים במיוחד (בסקר מעריב האחרון זכתה תקווה חדשה לארבעה מנדטים) – היא קודם כל לנסות לקבל מוקד שליטה בתוך הממשלה הקיימת. כמובן שהתוצאה האידיאלית מבחינתו היא אכן לזכות במושב בקבינט המלחמה, אולם במערכת הפוליטית מעריכים שאם לא חברות בפורום הזה, סער יהיה מוכן להסתפק גם ב"פתרון יצירתי". יו"ר תקווה חדשה בעצם אומר לראש הממשלה: אם לא קבינט המלחמה, תמצא לי פורמט אחר שבו אהיה שר עם סמכויות ואשפיע על מהלכי המלחמה, כי אני לא מוכן להישאר בממשלה רק "על תקן עציץ".
צריך לציין כי הפרישה מהמחנה הממלכתי התרחשה על רקע ביקורת הולכת וגוברת בקרב אנשי תקווה חדשה נגד האופן שבו מנוהלת המלחמה. סער, אלקין ועוד ביקרו רבות באחרונה בישיבות הקבינט, בממשלה ובפורומים שונים את ההחלטות שהתקבלו בקבינט המלחמה. נראה שקו פרשת המים היה בהחלטה לסגת ממחנות המרכז, שזכתה לביקורת משמעותית בקרב הח"כים של המפלגה, וכן מה שמוגדר על ידם כעיכוב ביציאה לפעולה ברפיח. בשבועות האחרונים אמרו גורמים בתקווה חדשה בשיחות סגורות שהמשך הישארותם בממשלה תלויה ביכולת שלהם להשפיע על מהלכי המלחמה בפועל ועל הליך קבלת ההחלטות, וכעת הדברים קיבלו ביטוי פומבי.
סער, אלקין, שאשא-ביטון והשכל צפויים להגביר בימים הקרובים את הביקורת הפומבית שלהם על האופן שבו מנוהלת המלחמה ומתקבלות ההחלטות, מתוך מטרה להדגיש שהם מעוניינים לקבל תפקידים שיאפשרו להם להשפיע על אופן קביעת המדיניות. לכן אמש סער אמר שאין בכוונתו להישאר כחלק מהקואליציה "בלי תיק". על פי ההערכות במערכת הפוליטית, בקואליציה מופעל עכשיו לחץ על נתניהו כדי שסער יקבל מקום בקבינט המלחמה.
עם זאת, אם יתברר שנתניהו לא מסוגל להתגבר על הקשיים הפוליטיים, ישאפו נתניהו וסער למצוא במהרה "פתרון יצירתי". אם ראש הממשלה יצליח, הוא עוד עשוי להרוויח מהסיטואציה הנוכחית: הבסיס הימני של הקואליציה יתרחב מ-64 ח"כים ל-68 וכוח המיקוח של גנץ ואיזנקוט יפחת משמעותית.
התרעות פיקוד העורף