בטקס האוסקר שנערך לאחרונה בהוליווד, זכינו שוב להכיר את תעשיית הבידור הדו־פרצופית ואת החשש של היהודים שלא להיות במרחב ההסכמה הציבורית שמא תיפגע פרנסתם.
התקפלות קיש בנושא טקס פרסי ישראל מהווה ניצחון לחברה הישראלית | ד"ר אור ברק
ישראל בבעיה: סינוואר עדיין מצוי בתחושת שיכרון חושים "מניצחונו"
הבמאי היהודי־בריטי ג'ונתן גלייזר, שזכה בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, "אזור העניין", שנושאו מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ רודולף הס, בחר לעלוב בישראל ובמשפחות החטופים והנרצחים ב־7 באוקטובר. מעל הבמה, בטקס היוקרתי שבו צפו מיליונים, הוא השתמש ביהדותו בצורה הבזויה ביותר כדי להאשים את ישראל במלחמה הנמשכת בעזה. ייתכן שחששו מפני התעשייה המפרנסת אותו גבר על גינוי הטבח ומעט אמפתיה לחטופים.
בארה"ב, קבוצות של מוסלמים השתלטו על הטיימס סקוור בניו יורק, שם בחרו מתפללים להפוך את הכיכר למסגד בחודש הרמדאן. עשרות שוטרים עומדים מנגד ולא מתערבים, חלקם מביטים בצער כיצד ארה"ב של אמריקה משנה את פניה ואת צביונה. היהודים שם וגם באירופה מסירים סממנים היכולים להעיד על יהדותם, כמו כיפה ומגן דוד, ומסתירים את זהותם כמו בימים אחרים, רק לפני 80 שנים.
אישה אמריקאית נרצחה על ידי מהגר בלתי חוקי, והנשיא ג'ו ביידן, שכינה את הרוצח "מהגר בלתי חוקי", התנצל וחזר בו מהכינוי הזה. להגיד "רוצח" אפשר, "מהגר לא חוקי" לא נשמע "פוליטיקלי קורקט" ועלול חלילה להכעיס את המצביעים הפוטנציאליים – המהגרים שנוטים להצביע למפלגה הדמוקרטית. התקשורת האמריקאית חגגה על תגובתו המתנצלת של הנשיא, שהפופולריות שלו נמצאת בשפל חסר תקדים, חודשים לפני הבחירות האמורות להתקיים בנובמבר הקרוב.
בזמן שהאנטישמיות בארה"ב ובאירופה מרימה ראש, קיצונים ממשיכים להפחיד ולתקוף יהודים באירופה ובארה"ב. ההגירה הבלתי חוקית נמשכת, וידי המנהיגים שם כבולות.
בינתיים ישראל נלחמת את מלחמתה לא רק על קיומה, אלא גם על קבלתה כמדינה לגיטימית במרחב. גם ממי שנחשבים לגדולים בידידינו, האמריקאים, אנו חוטפים ביקורת שגובלת באיום בדבר הפסקת אספקת נשק הדרושה לנו כדי להילחם באויב החמאסי וכדי להתכונן למלחמה אפשרית מול חיזבאללה.
צ'אק שומר, יהודי ומנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, מיישר קו עם הנשיא ביידן ושופך דלק על מדורת האנטישמיות הגואה, בניגוד לכל נורמה בעיקר בין מדינות ידידות. הוא קורא להחלפת השלטון בישראל בזמן מלחמה וטוען שישראל איבדה את הקול היהודי בארה"ב.
שומר, הקורץ למצביעי המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיביים, עושה זאת בעיצומו של קמפיין הבחירות בארה"ב. דבריו הם לא פחות מהתערבות גסה בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת. סנאטור שומר, בעבר ידידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שוכח שישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור השומרת גם על האינטרסים האמריקאיים אל מול איראן המאיימת על העולם החופשי.
נשגבות דרכי הפוליטיקאים, שעבור כמה מאות אלפי קולות פוטנציאליים של מצביעים מוסלמים מפנים גב לישראל.
גידולי פרא
מה לנו כי נלין על האנטישמיות בעולם, אם ישראלים בארץ מקללים את מדינתם ויוצרים דה־לגיטימציה למדינה שבה הם מתגוררים?
פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים הגיעה לשפל המדרגה בדבריה הבוטים והמכוערים על ישראל. "פושעים ורוצחים" היא מכנה אותנו, את מדינתנו וצבאה הנלחמים מלחמת חורמה כנגד אויב רצחני, ברוטלי וחסר מעצורים. היא ממשיכה בדברי הבלע והאיומים על הישראלים: "אנחנו נדבר ערבית ואתם תמשיכו לפחד כי זאת ארצנו, ואת הציונות צריך למחות מעל פני האדמה. לעולם תביטו מסביבכם, כי כך נוהגים פושעים".
בפרוץ מלחמת 7 באוקטובר האשימה הגברת הלא מכובדת את ישראל ברצח עם וטענה שהיא "מנצלת את גופן של נשים למטרות פוליטיות". אשת הרוע והשנאה אמרה בעבר שצה"ל מבצע ניסיונות בירי על פלסטינים. ועוד כהנה וכהנה דברי בלע אנטישמיים. האוניברסיטה הודיעה בשבוע שעבר על השעייתה, אך מתברר שההשעיה זמנית בלבד.
חובה על המשטרה לחקור חשד לעבירת הסתה, אך למרבה הצער 90 חברי סגל בעבר ובהווה תומכים בה. האם האוניברסיטה העברית הפכה לחממת השמאל הרדיקלי? מדוע הסטודנטים מסכימים ללמוד במוסד הזה ואצל מרצה כמו שלהוב־קיבורקיאן?
בצרפת ובארה"ב התקבלה לאחרונה החלטה כי אנטי־ציונות היא אנטישמיות. והשאלה היא איך אפשרנו לגידולי פרא אנטישמיים כאלה לצמוח במימון המדינה? אולי הסבל והשואה שעברנו יצרו בנו עודף הומניזציה והכלה של אותם גידולי פרא שצומחים בערוגות המדינה היפה שלנו, גידולים החפצים בהשמדתנו ואף מצהירים על כך?
האם לא הגיע הזמן שנתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי? הרי גידולי פרא נוטים להתפשט תוך דריסת הפרחים שלצדם.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו וסגן דיקאן הסגל הקונסולרי
[email protected]