64 מי יודע?
ברוח ההגדה לפסח שבא עלינו לטובה, מומלץ לעצום את העיניים לרגע ולשגר לאוויר את הקושיה הדמיונית הבאה: 64 מי יודע? יענה מי שיענה: 64 אני יודע! 64 הם חברי קואליציית השחיתות שהחליטו בעיצומה של המלחמה לנטוש את האלונקה לחופשת בטן־גב.
על האלונקה מונחות סוגיות כבדות משקל, כמו יוקר המחיה, החטופים והמלחמה בעזה - אבל זה לא הפריע לפוליטיקאים לקחת על חשבוננו חופשה עד 19 במאי למנוחה ולבילויים. הסיבה העיקרית לבריחה מהפרלמנט היא החשש שהמשך הבחישות הפוליטיות יביאו לנפילת הממשלה. זה יקרה בשל משבר חוק הגיוס, פרשת החטופים, המשך המלחמה בעזה וגרורותיה או מעמדה הקורס של ישראל בזירה הבינלאומית.
כנס החורף, שיינעל ביום ראשון הקרוב, נפתח ב־16 באוקטובר 2023, ובמהלכו נשמעו שתי אזעקות. ריצת חברי הכנסת למקלט הייתה הסימן המוחשי ביותר לשינוי סדרי העדיפויות עם פרוץ המלחמה. ואכן, מאז הוסטה תשומת הלב המרכזית מענייני הכלכלה, החברה ויוקר המחיה לנושאים של טיפול במשפחות החטופים, הפיצוי לנפגעי העוטף, הטיפול באנשי המילואים והמעטפת לתושבי הצפון.
אלא שככל שעבר הזמן מתברר שהחיים נמשכים - ואיתם הפוליטיקה הגדולה. יוקר המחיה אינו יוצא לפגרה, וגם המחירים אינם יורדים, אבל הפוליטיקה חזרה לעבוד על מלא. פגרת הקיץ, שתימשך עד 19 במאי, תלושה מהמציאות. שום ממשלה בעולם לא יכולה להרשות לעצמה לצאת במצב הגרוע ביותר בתולדותיה לחופשה מושחתת התלושה מהמציאות של חברי כנסת ערלי לב. יוזמה של ח"כ אביגדור ליברמן לביטול הפגרה נכשלה.
הבטלה אפיינה את כל ועדות הכנסת. שום הצעת חוק לא קודמה בוועדת הכספים מעבר לשיקולי הסחטנות של יו"ר הוועדה משה גפני, שליוו את דיוני התקציב. שום חוק רציני בתחום הורדת יוקר המחיה עדיין לא אושר. אז נכון שמה שמכונה תקציב 2024, הגרוע ביותר בשנים האחרונות, אושר - אבל הוא נראה יותר כ"סלט פיננסי" שכלל כספים קואליציוניים, גירעון עתק והיעדר מנועי צמיחה. ועדת הכלכלה של הכנסת הצטיינה בהצהרות ובאיומים, אבל לא בצעדים מעשיים. לישיבת ועדת הנגב והגליל בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שאמורה הייתה לדון במצבם הכלכלי המידרדר של תושבי העוטף, אף ח"כ לא טרח להגיע - כי זה פשוט מעייף אותם.
ועם הנתונים קשה להתווכח: בנדל"ן מחירי הדיור אינם יורדים, באנרגיה יוקר המחיה בשיאו, ומחיר הבנזין המריא במושב החורף ארבע פעמים ברציפות - ובסך הכל בשקל לליטר. המחיר כיום 7.72 שקלים, גבוה ביותר מ־10% ממחירו ערב המושב. תחום הפיננסים נותר יתום מתחרות, ורווח של 25.6 מיליארד שקל לבנקים ב־2023 מוכיח ששום רפורמה אינה מאיימת על הבנקים.
בעוד המאבק ביוקר המחיה הוזנח, הפוליטיקה לא יצאה לפגרה. במושב החורף השרים לא התבטלו, והגיעו להישגים לא רעים: פרישת מנהלת רשות החברות הדעתנית, מינויים פוליטיים בנתיבי ישראל, במשרד התחבורה וברשות שדות התעופה. אחת הסיבות לתרדמת החורף של חברי הכנסת והממשלה במושב החורף היא ההרכב הבעייתי של ועדות הכנסת.
בגלל ריבוי הח"כים הנורווגים (17) ואינפלציית הוועדות בכנסת (27), חברי קואליציה ששובצו במספר ועדות אינם מסוגלים להשתתף בהן בו־זמנית. יש צורך בכישורי לוליין בקרקס מדראנו כדי להשתתף בו־זמנית בשתי ועדות. הפגרה נועדה לאפשר להם לנוח, אבל בעיקר להציל את הקואליציה. השבוע האחרון עמד בסימן של הפגנות המוניות להפלת הממשלה, ודיונים בכנסת עלולים היו לתת מכפיל כוח להפגנות אלה.
ולסיום, מסקרן לדעת מה יעשו חברי הפרלמנט בפגרה. קשה להאמין שיעמיקו חקר בבעיית השסע בחברה. סביר להניח שלא ישתתפו בסמינריונים לעריכת חשבון נפש כיצד הידרדרנו עד הלום. ואולי השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן תוביל כנס בינלאומי לבחינת השלכות התחממות כדור הארץ.
אני גם לא מעלה בדמיוני אפשרות שעמיחי שיקלי, דוד ביטן או בועז ביסמוט יתגייסו לשירות מילואים קצר למען הנראות. סביר יותר שהם יחגגו חופשת שחרור. מהכנסת. ריח הדיוטי פרי המשכר ומחלקות העסקים המפנקות תמיד קרצו לפוליטיקאים.
בשבוע הבא כבר תצא משלחת חברי כנסת לחו"ל בתאריכים 11־18 באפריל. שרת התחבורה מירי רגב שהתה בפרוץ המלחמה במקסיקו לקראת הסכם הטיסות הישירות, שבפועל לא התרחשו. מאז, הספיקה לבקר בהודו, והיא מתכננת נסיעה נוספת לווייטנאם. שר הכלכלה ניר ברקת יצא בפעם האלף לחגוג בארה"ב את הצעת החוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". דודי אמסלם, שבילה בטברנה ביוון, לא יהסס לשתות אוזו במקומות אחרים. גם חברו ח"כ דוד ביטן, חובב ביקורים בגיאורגיה, נוטש את ועדת הכלכלה לאחד האתרים בחו"ל.
ישיבת הסתר
בתחילת השבוע הפיצה הממשלה טיוטת החלטה עם הצעה להעלות את הפטור מגיוס לחרדים לגיל 35 עם דברי ההסבר הבאים: "ההצעה לא רלוונטית מבחינה כלכלית, ואין לה השפעה על משק המדינה, התקציב או מצבת כוח האדם". באגף התקציבים באוצר הופתעו ולמדו על הסבר חלטוריסטי זה מהתקשורת. "לא נעשתה עבודה, לא התייעצו עם אנשי המקצוע ולא שאלו אותם", הסבירו באוצר.
והנה מהפך: אגף התקציבים הכין השבוע מצגת עם מספרים ונתונים על ההשפעות הדרמטיות של חוק הגיוס. עלות גיוס איש מילואים היא 48 אלף שקל לחודש, בעוד חייל סדיר עולה 27 אלף שקל "בלבד". הארכת שירות חובה כרוכה בעלות תקציבית של 1.7 מיליארד שקל לשנה (נתון שאינו מופיע בתקציב 2024), והעלות הכלכלית השנתית הכוללת ממריאה ל־6.35 מיליארד שקל. הארכת שירות מילואים תעלה 2.35 מיליארד שקל נוספים - ועלותה הכלכלית למשק 4.1 מיליארד שקל. הנה, כי כן, מתעופפים להם הוצאות במיליארדי שקלים - ובמשרד ראש הממשלה טוענים שלחוק הגיוס אין משמעות כלכלית.
במילים אחרות: הארכת שירות חיילי החובה והמילואים כרוכה בהוצאה נוספת של יותר מ־10 מיליארד שקל, ועדיין - לאיש זה לא מזיז. עד שהגיע בג"ץ וקבע השבוע כי המלך הוא עירום. החל מ־1 באפריל חל חוק גיוס חובה על תלמידי ישיבות, ותקציב הישיבות יישלל מאלה הבורחים מחובתם. תקציב הישיבות יעמוד ב־2024 על 1.7 מיליארד שקל, והוא כבר גבוה בחצי מיליארד שקל מתקציב 2023. עם תקציב כל כך גבוה, מוזמנים אנשי הישיבות להתפלל לגורל החטופים - ועל הדרך גם לגורלנו.
בהנחה שמתקציבי הישיבות הרלוונטיים יקוצצו 50 מיליון שקל לחודש, אז מדובר ב־600 מיליון שקל בשנה. זה סכום יפה לכל הדעות, אבל לא ברור אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ירשה להשתמש בו או שישמור אותו כקופה קטנה לקומבינה עתידית. הוא עדיין לא ירד מהרעיון להזרמת הכסף בדלת האחורית. טריקים ושטיקים הם תחום התמחותו. כך מתנהלות ישיבות הסתר. אבל בלשכת היועצת המשפטית לממשלה הבהירו שהם לא יאפשרו תרגיל שיאפשר את המשך מימון הישיבות.
אם אכן ייחסכו 600 מיליון השקלים, מה ניתן לעשות בכסף? המבוגר האחראי שבי אומר להשתמש בכסף לקיצוץ הגירעון שמנופח כבטנו של המן הרשע. צד החמלה המקונן בי ממליץ בשליפה מהמותן להשתמש בכסף להכפלת תקציב סל התרופות, העומד כיום על 650 מיליון שקל. לחלופין, להעביר את הכסף למשפחות מוחלשות, חרדים ומיעוטים - ולא לבטלני הישיבות.
אני כבר לא מעז לדבר על יעדים חברתיים יומרניים כמו דיור ציבורי, תקציב לטיפול בנשים חד־הוריות ועוד. אבל צריך להרגיע: נתניהו יעשה הכל כדי למצוא עוד טריק, לסלול דרך פתלתלה בסגנון דרך בורמה מודרנית וקומבינה נוספת כדי שבלון החמצן לישיבות ולממשלה לא ינותק.
בזאר דירות הקבלן
הפעם האחרונה שבה התקיים יריד מכירת דירות הייתה לפני שבע שנים. היריד נערך על ידי חברות הבנייה למכירת דירות יד ראשונה. לנוכח השפל השנה בענף הוחלט ביד 2 (באמצעות זרוע הביצוע לדירות חדשות יד 1) להחיות את היריד המכונה "נדלניישן" באקספו תל אביב. במקור הוא אמור היה להתקיים בנובמבר 2023, אבל בגלל המלחמה נדחה והשאר היסטוריה. היריד יחל היום, שישי, משעות הבוקר עד אחרי הצהריים ומחר, מוצ"ש, מ־20:00 ועד 23:00 בלילה. השנה ישתתפו 39 חברות, ובהן אפריקה ישראל, אזורים וחן ואיתי גינדי, שיחשפו מאות פרויקטים ואלפי דירות ברחבי הארץ.
בין המשתתפים: הרי זהב, קבוצת כנען, פרשקובסקי, בוני התיכון, גרופית, שבירו, רינובו, מעוז דניאל, איל פרץ, שלום את נתן, תדהר מבנה, בובליל & יחזקאל, יסודות איתנים, קנדיין, אביסרור, אורון נדל"ן, תניא ישראל, אשדר, גיא ודורון לוי, רם אדרת וענב נדל"ן. כמו כן, נמצא באתר התערוכה את קרדן נדל"ן, פרץ בוני הנגב, EWAVE, רוטשטיין, רייסדור, צרפתי שמעון ועמרם אברהם. קבלן שאינו ברשימה, כנראה שמצבו מצוין. הכניסה חינם, אבל מותנית בהרשמה מוקדמת בטל' 3332*.
הקונים הפוטנציאליים יקבלו מידע על פרויקטים בתכנון, פרויקטים בבנייה ושלל סוגי הדירות המוצעות למכירה. בביקור בין הדוכנים, שעוצבו חופשית וללא רוח המפקד, יימסרו הצעות מכירה מהרגע להרגע. מומלץ מאוד שלא לקפוץ על ההזדמנות הראשונה, אלא לרשום ולבצע השוואות.
לרגל היריד ערכה יד 2 סקר על מהות ההטבות שיוצעו לקונים. 78% מהקבלנים השיבו שיציעו מבצעי מימון ופריסת תשלומים נוחה, 56% יציעו הלוואות קבלן בתנאים נוחים, 45% יציעו הנחות במחירי הדירות, ו־12% נוספים יציעו חבילות מוצרים לבית, תוספת חנייה והטבות אחרות. 45% מהקבלנים השיבו ששווי ההטבות ינוע בין 50 ל־100 אלף שקל, 22% יציעו הטבות בשווי 100־200 אלף שקל ו־22% יציעו הטבות בשווי אחר. וברוח התקופה - ב־18% מהפרויקטים יוצעו הטבות מיוחדות למילואימניקים, וב־12% מהפרויקטים גם למפוני הדרום והצפון.
יריד הדירות מתקיים לאחר שבע השנים הטובות בענף, שהגיעו לסיומן. ב־2023 מחירי הדיור התחילו לראשונה לרדת, וזה מעיד על לחץ של הקבלנים שתקועים עם מלאי דירות. היריד הוא הזדמנות מכירה חד־פעמית כחלק מהשירות שהם מקבלים מיד 2 (שאינה מרוויחה מהפרויקט, אלא מכסה את עלויות הקמת הדוכנים ושכירת השטח). למבקרים ביריד שווה לתמחר את ההצעה על פי השווי הכולל של ההטבה הכספית (נניח בהנחה במחיר הדירה).
צריך להיזהר שלא ליפול במלכודת "חבילת המוצרים לבית" או בתנאי המימון. כמו כן, לבדוק לעומק את מיקום הדירה, אם כבר נמכרו דירות, באיזה שלב בנייה נמצא הפרויקט (עדיפות לפרויקטים שהתחילו להתאכלס) ומה המוניטין של הקבלן המוכר (שיכול להעיד בין השאר על איכות הבנייה). אלה שאלות כבדות משקל, שיש להתייחס גם אליהן, ולא רק למחיר.
בסופו של דבר, הביקור במקום אינו מחייב לצאת עם דירה ביד. גם אם יפנקו אתכם במזכרת של 5־10 שקלים, אל תתרשמו. גם אם לא מצאתם דירה במחיר מתאים, אז נהניתם מסמינריון קטן על שוק הדיור - ובביקור הבא בפרויקט בנייה תהיו חכמים יותר.
מרב העבודה
בפוליטיקה הישראלית מה שקובע בפועל הוא עדיין מה שמתכתב במישרין עם כיסו של השכיר. משה כחלון עשה קריירה שלמה עם רפורמת הסלולר. עדכון שכר המינימום הוא דוגמה מצוינת למלחמה ביוקר המחיה. את זה לא יזכרו למיכאלי, וגם לא את העובדה שהיא כבר לקחה אחריות על כישלון מפלגת העבודה בבחירות והכריזה על פריימריז ב־28 במאי.
ח"כ מיכאלי: "אם אני עשיתי מה שאני מאמינה ולקחתי אחריות ושמתי את המפתחות והתפטרתי, גם נתניהו והממשלה הזאת צריכים ללכת הביתה. אני לא מבינה כיצד אנשים שכשלו לא הולכים הביתה בגלל המלחמה, אבל לא רק. אשאר בכנסת עד הבחירות לכנסת מתוך אחריות לקהל בוחריי".
"רגב נותנת הנחות לאברכים על חשבון תדירות האוטובוסים. אז אולי הנסיעה תעלה פחות, למרות שהמחירים נמוכים גם כך, אבל השירות יהיה גרוע יותר ויעודד את הנוסעים לעבור לרכב פרטי. זה ייצור פקקים נוספים ופגיעה בתוצר. הממשלה הזאת דואגת לפחות נת"צים וגם עיכבה את פרויקט המטרו".
"בנוגע לשאלתך על התחבורה בשבת, מדובר בשערורייה. יש הורים בלי מכוניות שאינם יכולים להסיע את החיילים - וזה עוד בזמן מלחמה. ישראל נמצאת במצור אווירי, ואין תמריצים מעשיים להחזיר את החברות הזרות לטוס. הכתובת היא לא רק מירי רגב אלא גם נתניהו, שהוא הראש ומתווה את המדיניות. הכיוון שלו הוא הישרדות אישית ושמירה בכל מחיר על הכיסא והשלטון. הם עובדים רק בהנצחת שלטון המקורבים ולא בשום דבר אחר".
"כבר מהשבוע השלישי למלחמה אמרתי שנתניהו לא כשיר לנהל את המלחמה, ודווקא בגלל המלחמה צריך להחליף אותו באמצעות הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית. חשבתי שלא צריך ללכת לבחירות, אלא למנות ראש ממשלה אחר. שוחחתי בנושא גם עם חברי כנסת מהקואליציה שהסכימו איתי, אבל ברגע האמת פחדו".
"אני לא מבינה מה הקשר בין רישיון הנהיגה לאמונה. בעצם אני כן מבינה. זה עניין של העסקנים לשלוט על תלמידי הישיבות, בדיוק כמו שהם נוהגים בנושא הטלפונים הכשרים. חלק גדול מתלמידי הישיבות לא מעוניינים בכלא הזה. אמונה דתית זה ענין פרטי ולא קבוצתי. לכן חייבים ליישם את חוק שירות הביטחון, ולגייס לשירות את מי שצה"ל בוחר לגייס ואת מי שהוא מעוניין לפטור. חייבים לגייס רבים ככל שניתן, אבל מבלי לפגוע בזכויות החיילות לפקד, להדריך, להיחלם לשיר וגם להתלבש כפי שהן רוצות".
התרעות פיקוד העורף