השיח הסוער סביב שאלת "היום שאחרי חמאס בעזה" החל כמעט במקביל לכניסת כוחות צה"ל אל תוך שטח הרצועה, כחודש אחרי טבח 7 באוקטובר. תחילה היה נדמה כי מדובר בדיון מדיני חצי ערטילאי, וכי עד שהסוגיה תהפוך לרלוונטית - צה"ל צריך קודם להשלים את מטרותיו ולמוטט את שלטון חמאס.
הכתובת כבר על הקיר: ישראל בדרך למלחמה שעוד לא הכרנו
ארבעה מחבלים חוסלו בח'אן יונס; 40 טון חומר נפץ הושמד | צפו בפעילות גבעתי
אולם, מהר מאוד התברר כי אין זמן לדחות את הטיפול בנושא. שכן, טיהור השטח ממחבלי חמאס לא ייצר ואקום שלטוני לאורך זמן. אחרי שהועלה הרעיון ליישב שוב את גוש קטיף, אך נדחה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"לא ריאלי", הועלו כמה אופציות ליום שאחרי. הרשות הפלסטינית רואה עצמה כגורם המועדף לניהול הרצועה.
מבחינתה, המלחמה היא “חלון הזדמנויות” להשבת שליטתה, שנגדעה ב־2007 עם ההפיכה של חמאס והשתלטותה על הרצועה. רבים בממשל האמריקאי שותפים לרעיון להחזרת השליטה בעזה לידי הרשות הפלסטינית - אך בתנאי ש"תשודרג" ותעבור רפורמה. אופציה נוספת היא העברת השלטון למנהיגי חמולות ברצועה. הרעיון הועלה לראשונה על ידי ישראל. ראשי החמולות הוכיחו עצמם כגורם בעל השפעה, בזמן שבו משילות חמאס נפגעה בצפון הרצועה ובעיר עזה - כאשר הם הצליחו להעביר חלק מהסיוע לעיר עזה ולצפון הרצועה.
יש גם אפשרות להקים משטר ביניים אזורי, בהובלת ארה”ב ובהשתתפות מדינות האזור - מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וסעודיה - שישלוט ברצועה מספר שנים עד למסירת השלטון לידי הרשות. הצעה נוספת שעלתה היא פריסה של כוח שמירת שלום ערבי ברצועה לאחר יציאת צה”ל, שיהיה אחראי לניהול החיים האזרחיים מתוקף מנדט של האו”ם. לאחר מכן תוקם מועצת מעבר משותפת, שעד קיום בחירות תהיה אחראית על שיקום הרצועה. מתווה זה אינו שולל השתתפות נציגים מטעם חמאס והג’יהאד האסלאמי בגוף השלטוני.
לעת עתה, חצי שנה אחרי תחילת המלחמה, טרם נמצא פתרון שמוסכם על כולם. הרשות הפלסטינית לא אהודה, בלשון המעטה, על תושבי עזה. גם לא ברור כיצד תוכל הרשות, החלשה ממילא, לשלוט על מעל ל־2 מיליון תושבים נוספים ולנהל את תהליכי השיקום ברצועה. ספקות רבים עולים גם באשר לאותה התחדשות הרש"פ, שעליה מדברים בוושינגטון.
לגבי מנהיגי חמולות, קיים קושי בגיוס החמולות מפני שרובן תומכות בחמאס. כמו כן, טמון בפתרון סיכון של פיצול הרצועה לתתי־אזורים על פי חמולות. לגבי כוחות ערביים ובינלאומיים, מדובר בפתרון ביניים בלבד. ובינתיים, בארץ הולכת וגוברת התחושה ש"העסק תקוע", שאנחנו מדשדשים ושאין שום פתרון באופק. על רקע זה, המחאה – המתמקדת בהשבת החטופים ובדרישה לקיים בחירות – הולכת ומתעצמת בשבועות האחרונים.