התכנון הקפדני בחר מטרה שתהיה מעניינת ומאתגרת ומדאיגה בעיניים איראניות, אבל לא תגזום נזק משמעותי, אבידות או השפלה פומבית. מישהו רצה להעביר כאן מסר מדויק לאיראנים, בלי להשפיל אותם, בלי לאלץ אותם להגיב, בלי לקחת סיכונים מיותרים.
אבל יש גם מחצית ריקה לכוס הזו, אולי אפילו יותר ממחצית. בשבת הקודמת איראן הבהירה לעולם כולו שאיבדה את הפחד. עידן ההרתעה הישראלית הסתיים. איראן העזה לשגר משטחה לעבר ישראל מעל 100 טילים בליסטיים ועוד כמות מסחרית של טילי שיוט וכטב״מים חמושים, ונשארה בחיים.
תמורת כל הטוב הזה היא קיבלה עקיצה בודדת, נקודתית, שצריך מיקרוסקופ כדי לאתר במרחב האיראני העצום. במילים אחרות: ההרתעה הישראלית באיראן לא קיימת, ההרתעה האיראנית בישראל דווקא חיה ובועטת. עובדה: לפי הפרסומים, ישראל הגיבה באופן מינימלי כדי לא לזעזע את הסירה ולהימנע מתגובה איראנית. זו התנהגות של מדינה מורתעת.
אפשר היה להחמיא לממשלת נתניהו־בן גביר־גנץ על הפרגמטיות, ההתרחקות מהרפתקנות והתגובה המדודה אלמלא נזכרתי פתאום מה היה נתניהו אומר על כל זה אם היה עכשיו ראש האופוזיציה, ולא ראש הממשלה.
הוא היה אומר מילה פשוטה: "דרדל׳ה". בעצם, לא דרדל׳ה. זו אינה שפתו של נתניהו. הוא היה אומר משהו כזה: ״ממשלת בנט־לפיד הוכיחה שוב את חולשתה ותבוסתנותה.
"קואליציית האחים המוסלמים הביאה את ישראל לתבוסה ניצחת שבה היא בקושי מגיבה להתקפה נפשעת של מאות טילים על ערי ישראל! כפי שהתרעתי בעבר, כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש. כשמשטר האייתולות הבין שיש לו עסק עם ממשלת האחים המוסלמים, הוא משגר התקפה בוטה על ישראל. חייבים להציל את המדינה מהממשלה הזו, בטרם יהיה מאוחר מדי!".
דברים כאלה הוא אמר בעבר, על הרבה פחות מ־500 טילים שמשוגרים על ישראל בו־זמנית מאיראן, תימן ולבנון. זאת ועוד: אסור לשכוח שבתקופת ממשלת השינוי של בנט ולפיד, איראן ספגה בתחומה מכות קשות בהרבה מזו שהונחתה עליה בלילה שבין חמישי לשישי השבוע - כולל התקפת כטב״מים עוצמתית שחיסלה האנגר ענק עם עשרות כטב״מים חמושים, וכולל בכירים במשמרות המהפכה שנלכדו בתוך איראן, נחקרו בתוך איראן, התוודו על תוכניות נפשעות של איראן ושוחררו.
את כל זה עשתה הממשלה הקודמת, על פי פרסומים זרים. בשקט, בצנעה, בלי כותרות ובלי התקפה של מאות טילים איראניים. ממשלת הימין על מלא (דיבורים), על פי ההשוואה הזו, היא ממשלת השמאל/אחים מוסלמים האמיתית.
סבוטאז׳ מיניסטריאלי
מי אמר שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳ לא מתואמים? למרות היריבות, השטנה והעוינות בין השניים, מתברר שבנושאים החשובים באמת, כמו גרימת כמה שיותר נזק בכמה שפחות זמן למדינת ישראל, שמשלמת את משכורתם, השניים מתואמים לגמרי. ממש תאומים זהים.
אחרי חיסולו של הגנרל האיראני חסן מהדווי בדמשק, היחיד שהעז להתבטא ולקחת אחריות מרומזת על האירוע היה שר האוצר בממשלת ישראל בצלאל סמוטריץ׳, שצייץ ציוץ ובו אימוג׳י אחד בלבד: סימן ״וי״ ירוק.
לאחר התקיפה הלילית המסתורית באיזור איספהאן, שמיוחסת לישראל, ה(כמעט) יחיד שהעז להתבטא ולרמוז על אחריות חלקית כלשהי לאירוע היה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שצייץ ציוץ בן מילה אחת בלבד: ״דרדל׳ה״.
בידיהם של שני אלה הפקיד בנימין נתניהו את הנכסים החשובים ביותר שיש למדינה להציע: האוצר והביטחון הלאומי. רק על זה צריך להגלות אותו לאי המצורעים, לו היה אי כזה בנמצא.
העובדה הזאת, ששני שרים בכירים מתוך הממשלה מבצעים נגדה סבוטאז׳ מיניסטריאלי נפשע בתוך מלחמה, היא אירוע בלתי נתפס. האחד מפר את מדיניות העמימות, שאמורה לאפשר לאיראנים לעבור לסדר היום ולא להגיב, השני מגחיך ומזלזל בפעולת התגמול המיוחסת לישראל, בדרך שמאלצת גם את האיראנים עצמם לצטט אותו ברשתות שלהם בטהרן. אם זו לא הייתה המדינה שלנו - גם אנחנו היינו צוחקים.
אם היה כאן ראש ממשלה שפוי, אחראי ומתפקד הוא היה מפטר את שניהם מזמן. כך היה עושה שרון. כך היה עושה רבין. כך היה עושה אולמרט. כך היו עושים כולם. יכול להיות ששמיר היה עושה דברים חמורים יותר. לאיש יש רקורד מרשים בהעלמת יריבים. מה גם שלא מדובר ביריבים פוליטיים, אלא ביריבים שגורמים נזק לביטחון ישראל.
הטור הזה נכתב עוד בטרם ידוע בבירור מה בדיוק הותקף באזור איספהאן בשעה 3:30 בלילה, ובאיזה אופן. מה שכן ידוע זה שישראל מתעטפת בשתיקה, כלומר רוצה מאוד להמשיך הלאה, וגם איראן מתנהגת בנימוס, כמעט לא מתייחסת לאירוע ובעיקר מגחיכה אותו. כלומר, מעוניינת גם היא להמשיך הלאה.
מאז התקיפה האיראנית בשבת עמדה ישראל לפחות פעמיים בפני הנחתת מתקפת נגד בשטח איראן. כנראה משמעותית יותר מזו שהונחתה בסופו של דבר. הפעם הראשונה הייתה בליל שבת, במהלך התקיפה האיראנית, בעוד אנו ממתינים להגעתם של הכטב״מים.
הכוונה, לפי ההערכות, הייתה לנצל את המהומה כדי לפגוע באיראן פגיעה קשה. יתרונה של התקפה כזו הוא שקטן הסיכוי שתגרור את הצדדים למלחמה. אם אכן הייתה מתבצעת במקביל לתקיפה האיראנית, זה היה יכול להיות בינגו כפול. אבל זה לא הסתייע. בעיקר מסיבות לוגיסטיות ומבצעיות.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", הפעם השנייה הייתה בלילה השני אחרי המתקפה האיראנית. דומה היה שאין מנוס מתקיפה ישראלית. כמה אפשר להשפיל את יעקב ברדוגו, שהודיע כל לילה שהנה, זה קורה ממש עכשיו? אז גם זה לא הסתייע. ישראל התמודדה אז עם מטר של הפצרות, הבטחות, הצעות, רעיונות והמלצות של כל בעלות בריתה, במזרח התיכון ומחוצה לו, למנף את התקיפה האיראנית להשגת יעדים אסטרטגיים חשובים יותר ממאזן המכות השוטף בין המדינות.
בסופו של דבר מה שיצא לפועל, על פי פרסומים זרים, היה הכלאה שמאפשרת לישראל לסמן ״וי״ (ירוק, כמו סמוטריץ׳) על רובריקת ה״תגובה״, אבל גם מסייעת לה למנף את התקיפה האיראנית למהלכים משמעותיים יותר בתחום הסנקציות על איראן וברית ההגנה האווירית האזורית - שקרמה עור וגידים מול העולם כולו במוצאי שבת.
הגרסה המינורית
במאזן בין ישראל ואיראן נרשם כרגע תיקו: ישראל הוכיחה שהיא מוגנת מתקיפה בליסטית איראנית, ואיראן התגלתה כמי שחשופה לגמרי לתקיפה אווירית ישראלית. מצד שני, איראן הוכיחה שהיא כבר לא מורתעת מישראל בכך שהעזה לתקוף משטחה תקיפה בעוצמה מקסימלית את ישראל, בעוד ישראל המחישה שהיא כן מורתעת מאיראן, בכך שהלכה על הגרסה המינורית ביותר של תגובה.
לזה צריך להוסיף שתי הערכות מודיעין ישראליות לא מדויקות נוספות: ההערכה הראשונית שאיראן לא תגיב על חיסולו של הגנרל מהדווי בדמשק, וההערכה השנייה, אחרי שכבר היה ברור שאיראן תגיב, לגבי עוצמת התגובה האיראנית, שהייתה חזקה בהרבה.
האירוע בלילה האחרון הזכיר לי את האירוע בלילה שבין 6 בספטמבר 2007 ל־7 בספטבר באותה שנה. גם אז, זה היה בין חמישי לשישי. מטוסי חיל האוויר תקפו מטרה מסתורית בסוריה, השמידו אותה ונעלמו. ישראל התעטפה בשתיקה מוחלטת. אף אחד לא צייץ, אף אחד לא הגיב, שרים קיבלו הנחיה לא לצאת מהבית כדי לא להיתקל במצלמת עיתונות במקרה.
המאמץ היה לאפשר לנשיא הסורי בשאר אל־אסד את ״מרחב ההכחשה״, שיכחיש שקרה משהו, ינגב את הרוק ונמשיך הלאה. החשש היה ממלחמה כוללת מיידית, באמצעות שיגורם של אלפי טילי סקאד סוריים לעבר מטרות אסטרטגיות בישראל. זה היה אסד טרום המלחמה בסוריה, כזכור.
כעבור ימים ספורים מישהו הפר את דממת התקשורת. זה היה יו״ר האופוזיציה בנימין נתניהו, בראיון בערוץ הראשון לחיים יבין. נתניהו נשאל על ידי יבין על התקיפה המסתורית, והודיע, למרבה הפלצות, שכיו״ר האופוזיציה הוא היה מעודכן ונותן גיבוי לממשלה (שמרטה את שערותיה למשמע דבריו). יכול להיות שזו הסיבה שנתניהו לא עדכן את יו״ר האופוזיציה לפיד בחודשיים האחרונים?
מדובר באירוע מדאיג במיוחד לא רק מפני שהוא יעלה לנו עוד מיליארדים בריביות והחזרי חוב. ההפיכה המשטרית המטורללת העניקה את הדחיפה הראשונה לכדור השלג הזה, שעלול לקבור את כולנו: עלות הביטוח ומקדם הסיכון של החוב הישראלי האמיר בבת אחת ל־76 - מספר שלא הכרנו במשך שנים.
אלא שזו הייתה רק ההתחלה. אחרי 7 באוקטובר וההתנהלות המופקרת של הממשלה (הכספים הקואליציוניים, התקציב וכו׳), זה כבר קפץ ל־176. אנחנו משלמים היום ריביות בסדר הגודל של מדינות עולם שלישי. זה יעלה לילדים ולנכדים שלנו עשרות מיליארדי דולרים.
אלא שהורדת הדירוג האחרונה עלולה לקחת את מקדם הסיכון הזה הלאה, לכיוון 200. זה יסמן כבר שריפה אמיתית. זה יכול לסמן קריסה כלכלית מואצת. ולכן, כשמדברים על ״שורפי האסמים״, תחשבו על בן גביר, על סמוטריץ׳, על גולדקנופף (״למי רע כאן?") ועל זה שנתן להם את הרשיון להרוס.
התרעות פיקוד העורף