חג הפסח, חג החירות, מעלה השנה שאלות רבות לנוכח העובדה שמחלק מעמנו נגזל החופש והם בשבי חמאס. החופש הוא הרבה יותר ממצב חיצוני. הוא מצב מנטלי–רגשי שקשור גם לשאלה עד כמה אתה חופשי לעשות מה שבלבך, עד כמה אתה חופשי בגופך.
לחופש פנים רבות, אך אין ספק שבתקופתנו, בעולם המערבי החופשי והמודרני, הוא זכות יסוד המוקנית לכל אדם, כאשר המגבלה היחידה היא איסור פגיעה בבני אדם אחרים או בעצמו. אנשים שעוברים על חוקי איסור פגיעה בזולת ייענשו במסגרת החוק בפגיעה בזכות החופש שלהם, אם במאסר ואם בעונש כספי.
יציאת מצרים, שאותה אנו מציינים, מסמלת את הרצון העז של כל אדם וכל חברה בחירות. רמת האושר האישי והקיבוצי של אנשים קשורה בקשר ישיר במידת החירות. מחקרים רבים מאשרים זאת, ואף נמצא קשר במחקרים בין חוויית חופש ורווחה נפשית לבין עלייה בחרדה ודיכאון, אישית או קבוצתית.
יש לנו חטופים בידי חמאס. הם מוחזקים בניגוד לרצונם תוך התעלמות מאמנות בינלאומיות שאמורות להגן על כל שבוי מרגע תפיסתו ועד לשחרורו. אמנת ז'נווה מחייבת תנאים מינימליים מסוימים שאינם מקוימים במקרה של חטופינו, מאחר שמדובר בארגון טרור. יתר על כן, יש לנו עדויות על כך שהם מקבלים יחס מחפיר ועוברים התעללות מצד שוביהם. העולם שותק, וכשהוא פותח את פיו זה כדי לדרוש מאיתנו להיות הומניטריים. חג החירות השנה הוא חג עצוב וכואב, כי חטופינו בשבי, תחת עינויים ובתנאים לא הומניים.
חווינו התקפה קשה על מדינתנו מצד האיראנים. לכל מדינה ריבונית הזכות להגיב על מתקפה מעין זו. אף לא אחת ממדינות העולם החופשי הייתה מוכנה לספוג מטח כזה ולא להגיב עליו. חברינו בעולם יצרו קואליציה שהגנה עלינו ומנעה אסון כבד. האמריקאים, הגרמנים, הבריטים, הצרפתים, המצרים הירדנים ואפילו סעודיה והאמירויות. חלקם הצטרפו מאהבת מרדכי וחלקם משנאת המן, לכל אחת מהמשתתפות היה אינטרס משלה, אבל לנו זה עזר.
לא ייתכן שנתעלם מבקשת הקואליציה להוריד הילוך. לא ייתכן שלא נתייחס לדעתן, כי אם יהיה סבב חדש ואנחנו נמשיך בשלנו תוך התעלמות מוחלטת מידידינו - בפעם הבאה הם אולי יחשבו פעמיים.