הבוקר (רביעי), כשישראל ממתינה בחרדה להוצאתם את צווי מעצר ראשונים בהיסטוריה נגד מנהיגיה, כשגל של מדינות אירופיות מכירות במדינה פלסטינית באופן חד צדדי, כשיותר ויותר בעלות ברית מטילות עלינו אמברגו נשק, אחרי שהאמריקאים החזירו משלוח חיוני של פצצות חכמות, כשגל של סנקציות מוטל על גורמי קיצון ישראלים ביהודה ושומרון, ובמקומות נוספים.
כשמעמדה הבינלאומי של ישראל נמצא בנקודת השפל הכי נמוכה בכל הזמנים, כשלהיות יהודי הפך מסוכן אפילו בארצות הברית של אמריקה, מדינות מפסיקות את יחסי המסחר איתנו, קרנות השקעה גדולות מושכות את ההשקעות בתעשיה שלנו והאקדמיה שלנו הולכת ומוחרמת בכל העולם, בדיוק ברגע המדויק הזה, בנקודה הארכימידית הכל כך קריטית הזו, איתמר בן גביר הבין שזה הזמן לעלות להר הבית.
אומרים לי שהוא לא תיאם את העליה עם הדרג המדיני והמשטרה. אבל אז נזכרתי שהוא הדרג המדיני, והוא גם המשטרה. בשבוע שעבר פירסמתי איך הוא כינס את המפכ"ל וקציניו הבכירים ושטף אותם בצעקות על כי הם שולחים ניידות להגן על משאיות הסיוע ההומניטרי הנכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום. כשהם ניסו להסביר שהמשטרה צריכה לפעול ליישום החלטות הממשלה, בה בן גביר עצמו חבר, הוא נחר בבוז.
עם כל הכבוד להחלטות הממשלה יש לבן גביר, שהוא גם שר בממשלה, אג'נדה משלו. והוא מפעיל את המיליציה, סליחה המשטרה, כדי להגשים אותה. ובואו לא נשכח שאתמול, בטרם העליה להר הבית, הוא התראיין וסיפר שישראל חייבת לכבוש את עזה, להקים בה התיישבות מחדש, לא רק בגוש קטיף, אלא לאורכה ורוחבה של הרצועה כולה. והוא, כמובן, יעבור לגור שם.
הוא שיגר אתמול את פקחי משרד התקשורת להחרים ציוד של סוכנות הידיעות AP כי מישהו אמר לו שאל ג'זירה משתמשת ב"פיד" של הסוכנות לצורך תמונות לייב מעזה. אז הפקחים פרצו לדירה בשדרות שם מוצבות המצלמות והחרימו מה שהחרימו.
קרעי נחר בבוז והודיע שזוהי רק ההתחלה, הפקחים שלו יחרימו ציוד נוסף של AP ושל סוכנויות חדשות נוספות, וטוב שלא הוסיף שכולם אנטישמיים וסמולנים ופרוגרסיביים, חוץ ממנו. כי עד הבוקר, התברר שהכל התהפך. הפקחים החזירו ל-AP את הציוד, ישראל הרשמית התנצלה והשקט שב על מכונו. קרעי, שעוד לא גמר לנקות את הביצה הסרוחה מפרצופו לאחר שנכשל במאמציו למנוע ממישאל ועקנין להביא להפרטת הדואר (הופרט בהצלחה בשבוע שעבר, קיבלנו חצי מיליארד שקל), גרם אתמול לישראל נזק מטורף והוא מועמד טרי לתחרות "הכי הרבה נזק בהכי פחות זמן".
כי במשך יממה שלמה כל עולם התקשורת הבינלאומי דיבר על ההתחרפנות של ישראל שפושטת על ציוד של אסושייטד פרס, ארגון התקשורת הגדול והחשוב בעולם, עם 53 פרסי פוליצר ותחנות שידור במאות אתרים לאורכו ורוחבו של הגלובוס.
הבית הלבן נאלץ להגיב, כל עיתונאי העולם התבוננו זה בזה במבוכה והוויכוח שניטש כרגע סביב השאלה "האם ישראל היא עדיין דמוקרטיה", קיבל תפנית חדה. לרעתנו. החלק הגרוטסקי של האירוע הוא המאמץ של נתניהו להיחלץ מצווי המעצר הבינלאומיים שעלולים לצאת נגדו בטיעון העבש והשחוק של "יש לנו מערכת משפט עצמאית וחזקה" וכו' וכו'.
הוא אומר את זה באותו זמן בו נתניהו מנסה להסתתר מאחוריה. כי "האדם המסוכן בישראל", היועצת המשפטית לממשלה, היא השכפ"ץ הנוכחי של נתניהו. העובדה שיש בישראל רשויות אכיפה, חקירה ותביעה עצמאיות, שאינן שבויות בגחמותיהם של אנשים כמו דודי אמסלם, היא זו שמנעה מאיתנו צווי מעצר בינלאומיים ב-76 השנים האחרונות. ועכשיו, כשזה מתחיל להתפרק לנו בידיים, מגיח אמסלם ברגע הכי רגיש וקריטי כדי להוכיח שמה שהגויים חשדו, בעצם נכון: ישראל כבר אינה הדמוקרטיה שהיתה.
כ"ץ, כזכור, הצליח לקבל כמה לייקים. אנחנו משלמים את המחיר עכשיו. ולסיכום: מה שהצליח לבנימין נתניהו 16 שנה, נכשל ומתפוצץ לכולנו בפרצוף בשנה ה-17. הצונאמי המדיני על סטרואידים ששוטף אותנו עכשיו הוא המקבילה המדינית של טבח ה-7 באוקטובר. כשאתה מקיף את עצמך בחדלי אישים, נטולי כישורים או כשרון, מופרעים שכל מה שהם יודעים זה להחריב, להרוס ולגדף, אל תתפלא שאתה מוצא את עצמך מוקף עיי חורבות.
העובדה שהצלחנו להיפטר מהאשראי המדיני העצום שנזקף לזכותנו למחרת הטבח, הצלחנו לגרש את כל בעלי בריתנו ולהפוך את עצמנו למדינה מצורעת מפאתי העולם השלישי, נזקפת לזכותו של "מר הסברה", שהיה פעם "מר ביטחון", ושיחק ב"ליגה אחרת". הליגה למקומות עבודה.
התרעות פיקוד העורף