אפשר לכנות את כיסוי המלחמה ב"ניו יורק טיימס" כמכעיס, מקומם או לא הגון, אבל האמת היא שהוא בעיקר שובר לב. עוד סיבה אחת מני רבות לכך שלבם של הישראלים נשבר שוב ושוב מאז 7 באוקטובר, ובמהלך המלחמה הזאת.
בניגוד לחמאס: הביקורת חסרת פרופורציה נגד ישראל ב"ניו יורק טיימס" | תחקיר
המצב ההומניטרי בעזה סוקר באובססיביות ב"ניו יורק טיימס", בלי לציין את הביזה של חמאס, קטאר התחמקה מאזכור בהקשר של ההפגנות בקמפוסים ומהתחקיר המפואר על מקרי האונס הברבריים נותרה רק התייחסות מינורית
התרעות פיקוד העורף