קראתי ב"מעריב", שבצה"ל ובשירותי הכבאות העריכו שצפויות שריפות, לא רק בגלל טילים מלבנון, אלא בגלל החורף הגשום, שיצר צמחייה סבוכה. גם חיזבאללה ידע על כך וניצל את התנאים, שהביאו לגל שריפות עצום שלא הכרנו בעבר. בשל מצב הלחימה היה ברור לאנשי הכבאות ולראשי המשרד לביטחון לאומי, שיהיה קושי להפעיל מטוסי כיבוי בצפון. ואיך הגיב בן גביר? הוא הזדרז לצייץ שגם לבנון צריכה לעלות באש, והציע "להעביר את האש ללבנון".
וכשהצפון בער, בן גביר המשיך לחגוג בירושלים באירוע רב־משתתפים בבריכת הסולטן, והתפנה לבקר בצפון רק לאחר שנשמעה נגדו ביקורת ציבורית. כשהוא הגיע לקרית שמונה, הוא הזדרז לעשות את מה שהוא בעיקר מצטיין בו, ולהצהיר הצהרות מגוחכות בסגנון "צריך לשרוף את כל מעוזי חיזבאללה, להשמיד אותם. מלחמה!".
בן גביר בא לצפון, אבל נמנע מלפגוש את תושבי הצפון שהמתינו לו בירושלים, ובאו במיוחד מבתי המלון בצפון, כדי להיפגש איתו. בן גביר מסר בתגובה ש"אין שר שמשקיע כל כך הרבה שעות עבודה כמוהו, ושהוא נמצא שעות ארוכות בצפון בפגישות ובהערכות מצב". אני משוכנע שגם אתם חשים בתרומתו הסגולית של שר הכבאות והמשטרה, שטוב בעיקר בבירבורים והרבה פחות במעשים.
התרעות פיקוד העורף