עוד בצעירותי, בנסיעותיי לארצות הברית, למדתי שעם שוטרים לא מתווכחים, בוודאי שלא מתעמתים או מתחצפים אליהם, ורק עונים “כן, אופיסר". כנ"ל במשטרת הגבולות או בכל מפגש עם לובש מדים. אלימותם של חלק משוטרי ארצות הברית ידועה ומתועדת, אבל אצלנו לא כך היה הדבר. לא היה, עד לאחרונה.
כעת האווירה השוררת במשטרה מציפה יצרים סדיסטיים שכנראה חבויים בקרב חלק מהשוטרים ונותנת להם דרור לפרוק אותם על המפגינים. מכות, התזות, משיכות בשיער, גרירות ושאר התנהגויות שאין להן מקום. טוב שהכל מתועד על ידי אזרחים.
צפיתי בטלוויזיה וראיתי מעצר אישה בירושלים: ארבעה שוטרים מצמידים אותה לכביש, אחד דורך עליה עם הברך, סטייל מקרה ג'ורג' פלויד, ואחר מושך בכוח בשערותיה, לקול זעקותיה. למשוך בשערות בכוח זה לא חלק ממעצר, זה עינוי והתעללות.
אני רואה שוב ושוב שוטרים שדוחפים בכוח מפגינים שנמצאים עם הגב אליהם. ברור לי שאצל השוטרים שוצף באותם רגעים האדרנלין בעורקים, אבל הרי ניתן לעצור אנשים בדרכים עדינות יותר, ואין סיבה להגיע למצב שבו יתעורר הצורך לפנות אנשים לחדרי מיון. נראה כי התנהלות המשטרה משליטה טרור נגד האזרחים.
הסיפור הבא אולי באמת מגדיש את הסאה: בראיון ששמעתי ברדיו סיפר פרופ' שמואל אורן, רופא אורולוג בן 77, מנהל מחלקה בדימוס בעל צל"ש הרמטכ"ל, על האלימות של שוטרים כלפיו בהפגנה בקיסריה. אורן סיפר שהיה בגבו לשוטרים ואז הוטח בחוזקה על הקרקע. משקפיו הועפו מעל פניו. ואז, בעודו שוכב על גבו, ניגש אליו שוטר, תפס בפטמה השמאלית שלו “והרביץ לה לחיצה חזקה וסיבוב". זו לכאורה התעללות משולבת בהטרדה מינית.
כאשר חולה שרוי בחוסר הכרה, והרופאים רוצים להעריך את עומק התרדמת שבה הוא מצוי, נוקטים בדיוק את השיטה שאותה נקט הקצין על מנת לראות אם יש תגובת כאב. זו פעולה מכאיבה מאוד. אני קורא למח"ש לבדוק את התנהגות השוטרים באירוע זה. אין ספק שלא כל השוטרים סדיסטים, אבל יש לעשות הכל כדי לנפות מתוך המשטרה את אותו קומץ שמוציא לכלל השוטרים שם רע כל כך.
התרעות פיקוד העורף