התשובה היא שעיני העולם היו נשואות אלינו. גינויים למעשים הנוראים של חמאס נשמעו מקצה גלובלי אחד לקצה גלובלי שני, ורוב מנהיגי העולם התייצבו במהירות לצד מדינת ישראל.
תשעה חודשים אחרי תחילת המלחמה, שהתחילה כצודקת מאין־כמוה אבל נראית אין־סופית כעת, נדמה שהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון עומדת לבדה. העיניים של כפיר ביבס, שלא נשכחו מלב הישראלים, נעלמו מהמסכים ברחבי העולם. ככל שהמלחמה בעזה העמיקה, הסנטימנט הפרו־ישראלי הלך ופינה את מקומו לטובת הדגשת הסבל הפלסטיני.
לפי הערכות של מומחים, כמעט 500 אלף פלסטינים ימותו תוך שנה, אלא אם המלחמה תסתיים. המספרים המאיימים, אזהרותיהם החוזרות ונשנות של גורמים בינלאומיים נגד המשך הפעילות הצבאית, תיעודים של פלסטינים מתחננים לאוכל שרצים ברשתות החברתיות והפגזות בשידור ישיר - כל אלו פוגעים בתדמיתה של ישראל, שזוכה לביקורת קשה גם מבנות בריתה הקרובות.
בתזכיר של מחלקת המדינה שהגיע לידי רשת הרדיו האמריקאית NPR, הזהיר ממשל ביידן כי ישראל "עומדת בפני נזק תדמיתי משמעותי, אולי דורי" כתוצאה מהתנהלותה הצבאית בעזה. קביעה זו מהדהדת את אזהרות הנשיא ביידן מחודש דצמבר על כך שישראל מאבדת תמיכה עקב "הפצצות ללא הבחנה" ברצועת עזה.
בחודשים האחרונים החלו גם תומכיה הקרובים ביותר של ישראל להביע דאגה מהנזק לתדמיתה הבינלאומית. סקרים של חברת Morning Consult מצביעים על שינוי בתפיסה כלפי ישראל במדינות כמו ברזיל, סין, מקסיקו ודרום אפריקה, שם הדעות החיוביות על ישראל התחלפו לשליליות. גם במדינות כמו יפן, דרום קוריאה ובריטניה התפיסות השליליות לגבי ישראל החריפו.
במועצת הביטחון של האו"ם נדחו שוב ושוב ניסיונות להעביר החלטות להפסקת אש, עד שלבסוף התקבלה החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית ולשחרור בלתי מותנה של כל השבויים, עם נמנעת אחת בלבד - ארה"ב. ככל שהמלחמה נמשכת ומגיעים דיווחים חמורים יותר על מוות, הרס ורעב, אפילו במדינות שתמכו בצעדים הצבאיים של ישראל חלה ירידה בתמיכה בה.
התרעות פיקוד העורף