אמנם ידוע למי ניתנה נבואה בימינו, על אחת כמה וכמה - כאשר מנסים לנבא את סיכויי ההצלחה שבמשא ומתן בין מדינה מערבית לארגון טרור שבראשו עומד רוצח סידרתי. ועדיין - לפי שעה הדינמיקה סביב המגעים לעסקה לא מצביעה על פיצוץ קרב ובא.
המציאות, הפסיפס של הנסיבות והשיקולים מביאים את ראש הממשלה נתניהו למסקנה כי יש להגיע להסדר בעזה וכי טרפודו בעת הזאת אינו נכון ובעצם - אינו אפשרי.
האמריקאים הנמצאים בשיא קמפיין הבחירות לא יאפשרו לזה לקרות. ישראל וראש ממשלת ישראל גם לא במצב לנסות ולעשות כזה דבר לאמריקאים.
היעד האסטרטגי הגדול שהוא ההסדר האזורי, הקמת ברית אזורית עם מדינות ערב סוניות תחת המטריה האמריקאית - היעד הזה ניתן להשגה רק דרך העסקה שתסדיר, ככל הנראה - זמנית בלבד - את המצב ברצועת עזה, ותעצור את המלחמה בעצירה טקטית, כדי להכין קרקע אסטרטגית למלחמה עתידית גדולה וחשובה בהרבה. ויש עוד סיבות ושיקולים, כאשר כתוצאה מהמכלול הזה - המשא ומתן לעסקה נמשך, לצד ואף למרות ההסלמה הביטחונית.
האם ראש ממשלה שכל מטרתו היא לטרפד את המשא ומתן שולח את ראשי המוסד והשב"כ לקיים שיחות בחו"ל דווקא בבוקר של מתקפת הנקם של חיזבאללה - רק כדי לא לעצבן את הממשל בוושינגטון? שאלה רטורית. עובדה שהשיחות נמשכות כבר שלושה ימים ברציפות, גם אחרי שהפסגה הסתיימה והבכירים עזבו את קהיר.
צוותי משא ומתן בדרגות עבודה נמצאים גם היום בקהיר וממשיכים בשיחות במטרה לצמצם פערים. הצוות המקצועי שנותר בבירת מצרים מתמקד במעבר על שמות אסירים ביטחוניים. מספר ו"איכות" של מחבלים שעתידים להשתחרר במסגרת העסקה - זוהי אחת הנקודות המרכזיות שעליהן ישראל מתעקשת בשיחות, בחדרים סגורים, גם כאשר מה שדולף החוצה ומככב בתדרוכים זה בעיקר סוגיית ציר פילדלפי. מקסום של מספר חטופים חיים גם הוא עומד בראש סדר העדיפויות של הצוות הישראלי. כל זה, לצד עוד שורה של נושאים, נידון בקהיר והעבודה נמשכת.
האמריקאים מפעילים לחץ מסיבי על שני הצדדים. כך גם המתווכות הקטאריות והמצריות. לפי שעה אין לדעת עד כמה ומתי יניב פרי. אחרי חודשים ארוכים וקשים של עוד ועוד ניסיונות לפרוץ את קיר הברזל ולהביא עסקה, היעדר פיצוץ זה כבר התקדמות.
התרעות פיקוד העורף