אז מתברר שהמחדל גדול מכפי שנראה. וגם התעוזה של אויבינו, והכוונות שלהם. חשבנו שנפתחה נגדנו מלחמה בעזה. האמת היא שנפתחה עלינו מערכה כוללת.
מפקדת חמאס בלבנון, בתיאום עם חיזבאללה ואיראן, בנו רשת של סוחרי נשק ומבריחים, וחוררו את גבולנו המזרחי כמו במסננת. כמויות של נשק ותחמושת עשו את דרכן פנימה מירדן אל מחנות הפליטים בשכם ובג'נין. זו הייתה הזנה רציפה, ללא הגבלת ממון או כמויות, ועם מבריחים זריזים המכירים את הגבול משני צדיו ואת חולשותיו. הם התחילו ברובים ואקדחים, ובשלב כלשהו הכניסו גם מטענים ואף משכורות לחמושים.
אין זה מקרה שכמעט בן לילה נולד בשכם ארגון "גוב אריות", ואין זה מקרה, כי בתום שנה, כאשר ספג מכה אנושה מידי מערכת הביטחון בישראל, כבר הייתה ג'נין מוכנה לרשת אותו. אין זה מקרה, כי לפני שנה וחצי, כאשר צה"ל החל להשקיע תשומת לב רבה בלחימה נגד החמושים בג'נין, החלה טולכרם להתבסס כמוקד פעילות שלישי נגדו. מעבר לפינה הוכשרה גם יריחו (שם הודברה פעילות החמושים) וקלקיליה. נקווה שלא יגיע לחברון.
ב-8 באוקטובר, היום שבו הצטרפה חיזבאללה ללחימה כחזית סיוע לחמאס בעזה, עמדה ישראל למעשה בפני שלוש חזיתות ולא שתיים. כך גם כיום. במשך חודשים ארוכים נתפסה הגדה כזירת לחימה משנית, אך שנבנתה בהתמדה במשך שלוש שנים כדי שתגיע לאן שהגיעה. ואכן, כיום אנו קרובים בה לאינתיפאדה שלישית. מטעני-צד, חוליות שאותן הורג צה"ל מן האוויר, אפילו מתאבד הם הצליחו לשלוח לתל אביב. זירה העלולה להחזירנו בן רגע לימי פיגועי התופת בערים.
זאת התוכנית וזה המחדל. מדברים על הסכם הדולרים שעשו ממשלות ישראל עם חמאס. מפעלות ההברחה של נשק ותחמושת לגדה מדאיגים פי כמה. גם הפקרתו של ציר פילדלפי במשך שנים להברחות עבור חמאס ברצועה חמורה מהסכם הדולרים. בשני המקרים ידעה מערכת הביטחון על ההברחות. פעם אף נפל לידיה פעמון אזהרה.
התרעות פיקוד העורף