מיד אחרי "ההצעה" פורסמו תמונות מהמפגש הכאילו מאולתר והכביכול ספונטני. תמונות מהונדסות, מלאכותיות. עשויות. מעוצבות. כל חלק בגופו, כל הבעה בפרצופה נערכו, בוימו ואז הופצו. נשמות טובות יגידו שזה נראה כמהלך טקטי כדי להכין את הקרקע לקראת החדשות הבאות מבית היוצרת - שקירל מתכוונת להופיע בפארק הירקון בעוד שבועיים, שהיא חייבת לייצר אירועים תקשורתיים חושפניים כדי שלא ישכחו, לא אותה ולא את המכירה. הרי השירים ממלאים רק חלק קטן מדמותה. בשבילה המוזיקה לא מספיקה. את התמונה המלאה ממלאים האורחים בהצגה, למשל החיפוש שלה אחר הגבר הנכון, שאחד מהם נפל שדוד במכונת היח"צ המשומנת במזרח התיכון.
אדם העוקב אחר הקריירה של הזמרת המצליחה עלול להגיע למסקנה שקירל לא באמת קיימת, היא חלק ממשהו גדול. היא לא זמרת, היא רעיון. קשה למצוא בה גרם של אנושיות. אפילו השיר היפה האחרון שהוציאה "בנות כמוני לא בוכות", נשמע בדיעבד כמו שיר נכון שמותאם לנסיבות, ולא כזה שמגיע מהלב, נניח. היחס בין משלח ידה - אומנית - לבין כל מה שמסביבה הוא לא פרופורציונלי. הכל אריזה מאורגנת, נוצצת.
ידוע שבפופ יש המון מסביב: גימיקים, שטיקים, איפור. הצורה מאפילה על התוכן. אך פופ יכול להיות נוגע ללב, אפילו מרגש. קירל לא באמת מצליחה לגעת, כי היא לא מנסה. דמותה כזמרת־יוצרת לא חווה ייסורים, קשיים, נפילות ואכזבות, אלא רק עליות והצלחות. היא לא מוכרת מוזיקה כמו שהיא סוחרת ברעיונות סקסיים, כגון שאפתנות, מאמץ ועבודה קשה.
הכל אצלה אינטרסנטי, תכליתי. מטרת המוזיקה - להרוויח כסף. היא מפרסמת תמונות אישיות כדי לסייע בסגירת הופעות. כל גבר שאיתו יצאה היה אייטם. לעתים נדמה שאין דבר בחייה שנועד לשם הדבר עצמו. כשהיא מתראיינת, היא מזייפת מבוכה או ענווה או אכפתיות, נדמה שהיא לא באמת אף אחד מאלה.
אפשר לתמוה: האם הייתה הצעת נישואים בכלל או רק "הצעה" לצורך ידיעה. האם זה קרה במציאות האמיתית או רק ביקום המקביל של "ישראל בידור". נראה שהצעת הנישואים לא קשורה לנועה קירל עצמה, הבחורה בשר ודם, אלא רק ל"נועה קירל" הדמות - ומכאן נובע חוסר האמינות. וכל המסביב, כמו דניאל פרץ, הטבעת, היאכטות ברקע, ההורים משני הצדדים - כולם הם תפאורה חיוורת בהצגה העולה מדי יום, ויורדת לעת ערב.
קירל אינה לבד, היא מייצגת דור שלם, כזה שרואה בפרסום ובשואו חזות הכל. אנשים ריקים ש"מייצרים תוכן" ללקוחות אינסטגרמיים מדומיינים, שרודפים אחר לייקים ושיתופים כדי לייצר כסף. אין מאחורי זה שום דבר אמיתי, ודאי לא אומנות, אלא מוצרים סינתטיים, אפויים, מתאמצים. בכישרונה ובהנדוסו של הסוכן שלה רוברטו, השיטה הפכה למקור בלתי נדלה לפרנסה. המושגים הקודמים כמו "אהבה אמיתית" או "מוזיקה איכותית" נגוזו. במקומם יש רק אשליה של יצירה. מיתוג של הצעה, ייחצון של מערכת יחסים, ורצון בלתי פוסק למכור כרטיסים.
התרעות פיקוד העורף