המגעים למינוי סער והדחת גלנט מאוד מטרידים את צמרת צה"ל. להחליף שר ביטחון באמצע מלחמה הוא צעד מדאיג. לקחת שר ביטחון, עם כל הכבוד לניסיון שיש לגדעון סער בקבינטים, שאינו באמת בקיא במערכת הביטחונית, זה לא סביר. למנות באמצע מלחמה שר ביטחון שלא יודע להבדיל בין גדוד לאוגדה, בין טנק לתומ"ת – איך הוא אמור לקבל החלטות?
נניח שמפקד שלדג נכנס אליו בבוקר עם מבצע לחילוץ חטופים. מה תרומתו של סער לאירוע? אם יעירו אותו ב-4 בבוקר ויגידו לו, "תקשיב, יש עכשיו 200 טילים איראנים בדרך אלינו, האם להפעיל את המערכת הזו או את המערכת הזו?" – הוא עלול להגיד, "רגע, איזו מערכת? תסבירו לי מה היא עושה". אין לנו זמן לשכר לימוד. לא ניתן לכהן כשר ביטחון עם שלט ל' על הגב. זה בלתי סביר בעליל.
ראיתי שרי ביטחון אזרחיים, מוכשרים מאוד, נטולי ניסיון צבאי, שלקח להם לפחות שנה להבין את המערכת הענקית והאדירה שהם נכנסו אליה. אם יש מקום אחד במשרדי הממשלה שבו יש את המושג חרדת קודש – זה משרד הביטחון, כי מדובר בחיי אדם. מינוי של אדם חסר ניסיון ביטחוני באמצע מלחמה זה שכר לימוד שישולם בדם. דם של בנינו ובנותינו – זה יהיה המחיר.
התרעות פיקוד העורף