בשכונה שלי, באופן מפתיע וכלל לא ברור מתרחשים כמה אירועים חשודים שדורשים דיווח: שתילים חדשים ניטעו ליד פינת הכלבים והפינה עצמה נוקתה וצוחצחה לראשונה זה 78 שנה. פחי המחזור שעמדו עד כה כפחים שאין להם הופכין, הוחלפו בפחים חדשים צבעוניים והועמדו בשורה אצילית משל היו בשדרה יפנית מסורתית. אבל עזבו, כביש הגישה מיישובנו הדל אל היישובים הסמוכים נפתח חגיגית לפני שבועיים ומשמש חולץ פקקים, מקצר דרכים ונוח לשימוש עד כדי כך שלקחתי את המשפחה לסתם יום בילוי בכביש החדש. 

הוסיפו לזה את תאורת הרחוב, את הדשא חדש בפארק ואת הנוכחות הערה עד נודניקית של חברי מועצה, ואת ההתעניינות הכללית והאישית בשלומי, הרגשתי, מצבי האישי, הנפשי, הפיזי והרוחני בימים אלה. אם אני מזהה בסופרמרקט חבר מועצה מתחיל לנוע לקראתי מאזור הקפואים, אני נס אל מאחורי הגבינות כדי להימנע משעה של אכילת ראש באמצע יום שישי. 

ראש המועצה, שאת שמו ידעתי רק במעומעם עד השבוע, התחיל לחזר אחרי כמו נער מתבגר המנסה ללכוד את תשומת לבה של אהובתו. מדי יום, לעתים אף פעמיים ביום, הוא כותב לי וואטסאפים ומתעקש שרק אקפוץ לשמוע מה יש לו לומר. שתיקתי מתפרשת אצלו דווקא כהיענות נלהבת, והוא ממשיך לחזר משוכנע שאני משתוקק לשמוע עוד על תוכניות המתאר שלו לעשר השנים הבאות. הוא מפרט: "מחר בשבע אני ברחוב הזמיר", "בוא לפגוש אותי מחרתיים בשמונה ברחוב החסידה", והכי מפחיד: "ביום שבת תהיה ההזדמנות אחרונה לראות ולשמוע אותי". מיד התקשרתי לשירותי ההצלה והודעתי להם שראש המועצה מתכוון ליטול את חייו, וכדאי שלפחות הם יגיעו לחוג הבית. 

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו השבוע, והרשו לי לסכם את הקמפיין הנהדר במשפט מפיו של ראש המועצה המקומית אנגליה, ווינסטון צ'רצ'יל: "מעולם לא התמודדו רבים כל כך, קירחים כל כך, למשרות אפורות כל כך". כן, אני קובע חד־משמעית שאחוז המתמודדים הקירחים גדול יותר משיעורם היחסי באוכלוסייה. 

אבל כאמור, הבחירות דווקא עושות טוב ליישוב. יישובנו הדל נכנס בימים האחרונים להיפרוונטילציה של שיפורים ושדרוגים. כל מה שלא היה בשבילו די כסף/ שנתקע בהחלטות ועדה/ שלא קיבל אישור מנהלתי/ שנדחה עד למועד בלתי ידוע - מוצא עצמו פתאום מטופל, מתוקן, משופר ומנוקה. ואם רק בחירות מדרבנות את ראשי הערים והמועצות לעבוד - אז למה לא כל יום בחירות? 

***

ועכשיו להצבעה. אז ככה, רובנו עדיין מתלבטים בין פרצוף לא מוכר לבין מועמד בעל כריזמה של מדפסת לבין מתמודדת חסרת מודעות עצמית. רובנו צופים במראות, שומעים את הקולות, נדהמים מהכרזות, ונשארים נבוכים עם הפתק ביד. סליחה, עם שני הפתקים. אחד לראש הרשות והשני לרשימה, ורק אלוהים מבין מדוע יצביע מישהו למועמד ששון זעפרני, אבל דווקא לרשימתה של יוכבד דלונגי? 

אז אם לא החלטתם עדיין למי תצביעו, אתם מוזמנים להיעזר באלגוריתם שפיתחתי. הוא טרם נוסה ולכן טרם נכשל - מה שאפשר לומר גם על רוב המועמדים. 

אז ככה: 

• אם ראש המועצה המכהן היה סביר פלוס - הצביעו לו שוב. ולא, עדיף לבחור במי שהקפיד להסתכל למצלמה בסרטונים שהעלה לרשת. ישנו סיכוי שהוא אמין יותר. צריך להיזהר ממי שממצמץ בקביעות, אלא אם כן יש לו אישור רפואי. 

• הצביעו למי שגילה בקמפיין סימנים של חוש הומור. 

• נסו את מי שלא רכש אחוזת פאר אלא גר בבית סביר ונוהג ברכב שעולה בקנה אחד עם רוב המכוניות ביישוב.

• בחרו במי שאשכרה גר בתוך היישוב, ולא בזה שהגיח בחודש שעבר, שכר דירה, ונצפה בעיקר בחוגי בית לקראת הבחירות. 

• אל תצביעו למי שהתבטא נגד נשים או להט"ב אפילו פעם אחת. 

• אל תצביעו למי שהורשע בשחיתות או חשוד או עומד נגדו כתב אישום. 

• כדאי לבחור במי שניהל שניים־שלושה אנשים בעבר, עדיף אחד שגם הצליח בזה. 

• מי שעשה המון כסף - הוא מועמד מעולה. אם הוא הוכיח את עצמו בפרטי, אין שום סיבה שלא יצליח במוניציפלי. 

• היזהרו ממי שישנו פער גדול מדי בין המראה שלו בשלטי החוצות לבין המראה שלו ברחוב. 

 • ואם ישנה מועמדת, אישה, תמיד העדיפו אותה אלא אם כן הוכיחה אחרת. 

כך ייבחרו הטובים.