יותר מכל, אירועי סוף השבוע בעזה מלמדים עד כמה חמאס מסוגל לווסת את גובה להבות האלימות על פי האינטרסים שלו ושביעות רצונו מקצב התקדמות המשא ומתן לקראת היעדים שהציב להסרת המצור על הרצועה. ההבדל בשטח לא ניכר רק בהיקף המשתתפים בהפרות הסדר, שעדיין עמד על כ־10,000 פלסטינים שצפויים להגיע לגדר גם בשבועות הקרובים. ההבדל המשמעותי היה בדרך המחאה ובאלימות שהופעלה. התברר גם הפעם, שכאשר חמאס מעוניין, הוא מסוגל לשלוט בשטח ואפילו למנוע הבערה של צמיגים.
מבחינת חמאס, סוף השבוע הזה היה בעיקר מעין מחווה והבעת אמון במצרים ובהנהגתה, על המאמצים שהם משקיעים בניסיון להגיע להסדרה. חמאס אף ספג ביקורת מבית על פעולותיו לרסן את האירועים בשטח בסוף השבוע. מוקדם מאוד לראות בכך אות לבאות, והמציאות עלולה להשתנות ולהתהפך, כפי שראינו בשבוע הקודם. אבל בסוף השבוע הזה חמאס סיפק למצרים את מה שביקשה ולא הביך את המשלחת שביקרה על הגדר.
בין קהיר, עזה, רמאללה וירושלים עדיין נותרו מרחקים גדולים ופערי אינטרסים שונים. עד להסדרה צפויים כאמור מכשולים רבים, ובשלב זה מתמקדים בצעדים קטנים, בניסיון להרגיע את השטח משבוע לשבוע.
מעבר לצעדים שעושה ישראל, הצפויים לצאת לדרך כבר בתקופה הקרובה - עניין המעברים, מרחבי הדיג, אישור פרויקטים בינלאומיים, מימון המשכורות והעברת כספים לרצועה - עדיין במרכז עומד מה שבין הרשות הפלסטינית להנהגת חמאס בעזה.
התרעות פיקוד העורף