עד כמה ניתן לעבוד בעיניים על היהודים הוכח פעם נוספת כאשר יועצו של טראמפ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, נחת השבוע בישראל כדי לסייע לנתניהו בבחירות ולרקוח דיל חדש, לאחר שטראמפ "הפקיר" את ישראל בסוריה והוריד את איראן מדרגה של איום קיומי ל"איראן תעשה בסוריה מה שתראה לנכון". הדיל, שהוא גימיק בחירות, נועד להציג את נתניהו כמי שנלחם וגם ינצח בקרב על רמת הגולן.

לו אני תושב רמת הגולן, הייתי מודאג מאוד אחרי שנתניהו אמר השבוע כי "ישראל לעולם לא תיסוג מהגולן". נתניהו מבקש מבולטון וממזכיר המדינה מייק פומפאו לחדור למעבה מוחו הערפילי של טראמפ, ולחלץ ממנו אמירה כלשהי שתאפשר לו לשווק אותה כאילו הגולן שלנו. לנצח נצחים. בערך כמו שהעברת השגרירות האמריקאית לשכונת ארנונה סימלה הכרה עולמית בירושלים המאוחדת כבירת ישראל. לנצח נצחים.

"אשקול את הנושא" נשיאותי בעניין הרמה ישמש את נתניהו (בתקווה שהתקשורת תבלע את הפיתיון הזה כשם שבלעה את בלוף השגרירות) כאילו העולם כולו עומד להכיר בגולן, ויאפשר לו להשליך על שולחן הפוקר הלאומי הקרוי בחירות קלף מנצח. בטח צ'אד, ברזיל ומיקרונזיה נכנסות כבר לכוננות הכרה ברמה. אגב, בולטון שעמד ליד נתניהו ושמע על חזון ההכרה האמריקאית הגיב בפרצוף חתום. במקום להתייחס הוא מיחזר את מנטרת הבלה בלה: "נשיא ארה"ב חוזר כל העת על כך שלישראל יש הזכות להגן על עצמה, ואני אומר לכל מדינה שיש לה ספקות לגבי תמיכת ארה"ב בזכותה של ישראל להגנה עצמית - שתחשוב שנית".

ואם אנחנו בענייני חשיבה, נדמה לי שבזמן האחרון, גם בימין גילו מי זה טראמפ. זה קרה לאחר שהוא "התייעץ" עם ארדואן והורה לצבא ארה"ב לסגת מסוריה. "תוך חודשיים". בכיר ישראלי צוטט אז כמי שאמר ש"זה עצוב שטראמפ לא מקשיב לדיווחי מודיעין". אם ההארה הזו תימשך, אולי הימניים יגלו גם מי זה נתניהו. הרי גם נתניהו לא מקשיב לדיווחי מודיעין. המחקר והערכת המוסד תחת יוסי כהן לא רלוונטיים, כי הם מבושלים בהתאם לטעמו של נתניהו ושותפיו בימין המתנחל. המודיעין היחיד מבחינתו הוא סקרי הבחירות.

סוכנויות המודיעין הרלוונטיות באמ"ן ובשב"כ חוזרות ותובעות מנתניהו משך שנים להקשיב להערכות שלפיהן צריך להקל את החיים בעזה (תוצאת החירשות שלו: סבב מכות הדדיות עם חמאס), להוריד את הלחץ בהשראת המתנחלים על הפלסטינים בגדה (התוצאה: סבב אינתיפאדות קבוע), לקבל את הסכם הגרעין עם איראן ולהפסיק להפחיד את היהודים לצרכים פנים־פוליטיים (התוצאה: חיכוך והליכה על הסף בחזית הצפון).

נתניהו, בדיוק כמו טראמפ, מסרב להקשיב. למה? דמוקרטיה. יש לו רוב בקואליציה. צה"ל ואמ"ן זה מיעוט מבוטל וכל שאר תומכי ההסדר המדיני שמאלנים ובוגדים. וכך, בעוד טראמפ עושה בפעם הראשונה בחייו הנשיאותיים צעד אמיתי ונכון (הנסיגה מסוריה), הוא חוטף מקלחת בוץ. והתקשורת הישראלית, כולה, לא ייאמן, הדהדה את המסר הבכייני מירושלים: הופקרנו. היאנקי הולך הביתה, ואנה אנו באים.

אותו בכיר שקונן על כך שטראמפ לא מקשיב למודיעין ממשיך בשלו: "אני פשוט בהלם. טראמפ פשוט לא בקי במה שקורה בסוריה ובהתבססות של איראן שם. מה שמנחם כאן זה שלפחות הוא גם לא נגד מה שישראל עושה בסוריה, ושהוא אמר שישראל יודעת היטב להגן על עצמה. האמירה של הנשיא לא תשנה מבחינתנו הרבה ונמשיך לפעול בנחישות נגד ההתבססות של איראן".

ליטוף מפומפאו

ארה"ב כידוע עדיין לא נסוגה מסוריה. מה שמרתק הוא הכאוס בממשל טראמפ, ובמים העכורים האלה מנסה נתניהו לדוג את ההכרה בגולן.

כידוע, טראמפ ידע מה חושבים מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס (שפוטר בהמשך), הגנרלים בפנטגון והרפובליקנים על הבטחת הבחירות שלו (להסתלק מסוריה), ולכן קיים ישיבת קבינט פתוחה עם עיתונאים והופ! חתם על הצו ליציאה. תוך חודשיים. "מה יש לנו לחפש שם?", תהה בהיגיון של בריון שכונתי, הרי "ניצחנו את דאע"ש, ויש שם רק חולות, מדבר ומוות".

בהמשך, לאחר ש"תודרך", האריך את מועד היציאה לארבעה חודשים. הגרסה האחרונה היא של לינדזי גרהאם, רפובליקני בכיר, שיצא מהחדר הסגלגל ואמר נצא "בזמן שאנחנו נקבע, אחרי שנביס סופית את דאע"ש". ומי קפץ ואמר זה אני שגרמתי לדחייה? נכון. "גורם מדיני בכיר: נתניהו ביקש מטראמפ שהנסיגה מסוריה תהיה מדורגת, הבקשה נשקלת בחיוב". וזה המקום להסביר שפרט לכבוד האמריקאי (הרתעה בלשון המכובסת של הפוליטיקאים) אין שום ערך לאותם כוחות בסוריה, בין שייצאו בעוד חודש ובין שייצאו עוד חצי שנה.

בהמשך אותה ישיבת קבינט פתוחה הטיל טראמפ את הפצצה האמיתית והודה כי הצעד מיטיב עם איראן: “איראן היא לא עוד אותה מדינה... איראן מוציאה אנשים מסוריה, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה שם, למען האמת, אבל הם מוציאים אנשים משם, הם מוציאים אנשים מתימן. איראן רוצה לשרוד עכשיו. איראן הייתה כוח במזרח התיכון, הם עמדו להשתלט על כל המזרח התיכון ורצו להשמיד את ישראל, אבל איראן היא מדינה מאוד שונה עכשיו".

זה חתיכת וואו!!! אם איראן "עושה מה שהיא רוצה" בסוריה, אז איפה נתניהו כשצריכים אותו? בברזיל. מגרד ממזכיר המדינה פומפאו כמה משפטים מנחמים בעניין הנסיגה מסוריה והאיום האיראני.

"הקמפיין נגד ארגון 'המדינה האסלאמית' נמשך", הבטיח פומפאו, "מאמצינו לעצור את האגרסיביות האיראנית נמשכים, והמחויבות שלנו למזרח התיכון והגנתנו על ישראל נמשכות באותו האופן, כפי שהיה לפני שההחלטה התקבלה". מתי לאחרונה ליטפתם את הכלב שלכם ואמרתם בנימה פטרונית כלב טוב בובי? פומפאו החמיא לנתניהו על מבצע מגן צפוני והוסיף כי "ארה"ב תעבוד לצד ישראל על מנת לוודא שאיום חיזבאללה בצפון יוסר". איך בדיוק? פומפאו לא פירט וחבל לנסות להבין את פשר דבריו, למעט הסכמתו לקיים את הטקס השגרתי שנועד לתדלק את קמפיין הבחירות של נתניהו בסעיף של תראו איך אני ושועי עולם מצילים את ישראל.

למסוממי נתניהו שתוהים הכיצד טראמפ לא "התייעץ" עם נתניהו לפני ההכרזות על סוריה ואיראן, מצ"ב הסבר: לטראמפ הלחוץ אין סבלנות לזה שמשעמם אותו עם הצרות במזרח התיכון. יש לו משלו. בדיוק כמו שלנתניהו הלחוץ אין סבלנות לזו שמשעממת אותו עם הצרות של קריית שמונה. יש לו משלו, וחוץ מזה, שיישרף העולם.

הדיל עם הגולן: נתניהו מנסה לחלץ מטראמפ הכרה, לא נראה שזה יעבוד

יועצו של טראמפ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, נחת השבוע בישראל כדי לסייע לרה"מ בקמפיין הבחירות, וכדי לרקוח דיל חדש שהוא למעשה לא יותר מסתם גימיק