כשתאלם תרועת הפסטיבלים והטקסים - חלקם ממלכתיים מחייבים וחלקם יחסי ציבור - מתבהרת תמונת המציאות הממתינה לרמטכ”ל ה־22 של צה”ל, רב אלוף אביב כוכבי, שנכנס אתמול לתפקידו. תנאי הפתיחה שלו הם קשים יותר מאלה של קודמו, רב אלוף גדי איזנקוט. כשעלה איזנקוט ללשכתו בקומה ה־14 של המגדל בקריה, בינואר 2015, האופק המזרח תיכוני נראה מבטיח יותר לישראל ולאינטרסים שלה: חמאס הוכה במבצע צוק איתן והסכים להפסקת אש, סוריה הייתה שקועה במלחמת האזרחים שסופה לא נראה באופק, האיראנים וחיזבאללה דיממו במלחמה והרוסים לא נכנסו אליה, הגדה המערבית הייתה שקטה יחסית, ואיראן הסכימה לנהל מו"מ על צמצום תוכנית הגרעין שלה.
המציאות היום שונה לחלוטין. מלחמת האזרחים בסוריה בשלבי סיום, רוסיה מעורבת בהגנה ובייצובו של משטר אסד, האיראנים נחושים יותר מתמיד להתבסס בסוריה ולא נראה שהם מוכנים להתקפל אל מול תקיפות ישראל. גם ההתבטאויות האחרונות של איזנקוט ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששברו את מדיניות העמימות של ישראל בתקיפות בסוריה, צפויות להקשות על צה”ל ועל הרמטכ”ל כוכבי להמשיך ולנהל את המערכה. אין ספק שרוסיה חשה אי נוחות מעודף הפטפטת המתרברבת של מנהיגי ישראל.
אך מעל לכל, רב אלוף כוכבי מוצא עצמו בין המצרים של זירת עזה. צה”ל נאלץ לבצע את אי המדיניות של ממשלת נתניהו. זו מדיניות שאינה מציע פתרון ארוך טווח לבעיה, אך תובעת מצה”ל להוציא לה את הערמונים מן האש. עזה עומדת להיות האתגר הגדול ביותר של כוכבי. בהיעדר יוזמה מדינית, צה”ל יצטרך להיות קבלן משנה לאוזלת היד של הממשלה, ולצאת למלחמה שאף אחד לא רוצה בה ושאי אפשר להשיג בה הכרעה או ניצחון.
כל אלה מצביעים כי העתיד הקרוב והרחוק הממתין לרמטכ”ל החדש לוט בערפל. הרוב אינו תלוי בו. יש יותר מדי משתנים בלתי צפויים שלא הוא, לא צה”ל ולא ממשלת ישראל יכולים לקבוע את כיוון ההתפתחות שלהם. כוכבי שונה באופיו מאיזנקוט. הוא מוחצן יותר, כוחני יותר ויש לו נטייה לניסוחים פילוסופיים־אינטלקטואליים. הם נשמעים יפה, אבל לא יעזרו לו אם במהלך שנות כהונתו תמצא עצמה ישראל במלחמה. כמו איזנקוט, המטרה הכי חשובה של רב אלוף כוכבי תהיה למנוע מלחמה, ואם זו תפרוץ - לנצח בה. משימה לא קלה, כמעט בלתי אפשרית.