מי ששתקו ושותקים הם ראשי יהדות התורה וש"ס. יהודים מאמינים שנכללו ביעד הזלזול של ביבי. אבל יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי לא מצאו לנכון, לחובה, למחות נגד התבטאותו הלעגנית והפוגענית של נתניהו במונח "מדינת הלכה". איך נאמר במגילת איכה, שנקראה אמש בבתי הכנסת? "כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים". רחמנות על הדת והיהדות עם מגינים ורעים כמו ראשי המפלגות החרדיות.
סמוטריץ' הוא לאומני, בעל השקפות מדיניות קיצוניות. יש התנגדות ואפילו סלידה מדעותיו. אבל הוא לא טיפש. כמו ליצמן, גפני ודרעי, גם סמוטריץ' יודע היטב כי מדינת הלכה במובן פרקטי היא חלום, כיסופים, יעד לאחרית הימים. אבל הוא, סמוטריץ', פשוט מביע את רחשי לבו, לב של יהודי דתי, שומר תורה ומצוות. ליצמן, גפני ודרעי שיודעים כמו סמוטריץ' מה פירוש המונח מדינת הלכה ועד כמה דברי ראש הממשלה פגעו, ביזו והשפילו את המשמעות היהדותית, הערכית והרוחנית של המונח הזה, לא עלה בדעתם למחות, ואולי כן עלה – אבל השיקולים הפוליטיים, הנאמנות האובססיבית שלהם לנתניהו לא הניחו להם לומר משהו, למחות, להסביר לראש הממשלה שכך לא לועגים ועוד בפומבי למושג יהודי כמו הלכה.
השתיקה הזאת של ראשי שתי המפלגות החרדיות איננה מקרית ואיננה ארעית. יש להם מדיניות הקובעת מתי לשתוק ומתי להגיב. הכל אצלם תלוי בחישובים של כדאיות פוליטית, של תועלתיות קואליציונית, של שיקולים אישיים. הסרטון של יאיר לפיד עורר את זעמו של יעקב ליצמן. הקמפיין הדורסני שאביגדור ליברמן מוביל נגד המפלגות החרדיות, לא עורר עד היום שום תגובה רצינית ומחאה מצד ליצמן ועמיתיו, ראשי המפלגות האלה. זה פשוט עניין של חישובים, של פוליטיקה. נגד יאיר לפיד צריך ונוח למחות. נגד ליברמן? רגע, זהירות, הוא עוד עשוי להיות מי שיקבע אם נשב בממשלה או נשאר בחוץ.
התרעות פיקוד העורף