מי יפה יותר?

זה משפט ששמעתי פעם, הוא נאמר תוך כדי שיחה. אמרה אותו בחורה ושמה טלי. מילים שלא אשכח. מילים שעוררו בי מחשבות רבות על כוחה האדיר של ההגדרה הלשונית. 

טלי אמרה על מישהי: “היא לא יותר יפה ממני. היא רק נראית ככה".


אנחנו ואוקראינה
 

ציטוט מדויק מהחדשות ביום ראשון השבוע, 8 בבוקר, 9 בבוקר, 10 בבוקר וגם הלאה: 

“ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להמריא אחרי הצהריים לביקור של יומיים באוקראינה. במהלך ביקורו ייפגש נתניהו עם נשיא אוקראינה וישתתף בטקס בגיא ההריגה באבי יאר הסמוך לקייב, שבו נרצחו עשרות אלפי יהודים בשואה. במהלך הביקור צפויים להיחתם הסכמי שיתוף פעולה כלכליים בין שתי המדינות וייעשה ניסיון ישראלי לקדם את עניין הפנסיה עבור עולים שבאו לישראל מאוקראינה. גורמים במערכת הפוליטית טוענים כי הביקור קשור למערכת הבחירות בישראל וכי נתניהו מעוניין לקרוץ לציבור דוברי הרוסית בישראל".
 

מה זה? החלק הראשון של הציטוט הזה מן החדשות הוא דיווח עובדתי על דברים שמתרחשים. מה עושה שם המשפט המסיים, המנסה לגמד את הביקור ולהשמיץ את ראש ממשלת ישראל בעת שהוא פועל בזירה הבינלאומית למען עמו?

ברוח זו נמשכו הדיווחים לאורך השבוע. נראה כאילו המשדרים חדשות אמרו לעצמם נוכח הידיעה על הביקור של נתניהו: אוי, נאלצנו לשדר עובדות שמעידות על כך שנתניהו גדול. אסון. עלינו מיד להשחיר אותו. לא הייתי מתפלא אם החדשות היו ממשיכות בנוסח זה: גורמים במערכת הגיאוגרפית אומרים שאת אוקראינה ייסדו, ואת קייב בנו, כדי שנתניהו יוכל לנצל זאת לטובתו במערכת הבחירות. החדשות על נתניהו תמיד צריכות לכלול את ההנחה שלפנינו מנהיג חסר בושה, שכל הזמן הולך ועושה דברים טובים למען המדינה ולכן יש ממש סכנה שבגלל זה אנשים יצביעו לו. 

עוד תמיהה: מדוע טוענים שנתניהו מעוניין בביקור הזה כדי לקרוץ לציבור דוברי הרוסית בישראל? אני לא דובר רוסית, למרבה בורותי, אבל ביקור מוצלח של ראש ממשלת ישראל באוקראינה קורץ גם לי. הוא צריך לקרוץ לכל אחד מהבוחרים, דוברי עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, יידיש וכל השפות האלה גם יחד. כל מי שטובת ישראל מעניינת אותו. זה תפקידו של ראש ממשלה תמיד, לעשות מעשים שקורצים לבני עמו. 

הטירוף הזה, שמופיע תמיד בעת ביקור מדיני מוצלח של נתניהו, או בכל הישג אחר שלו, הדחף תמיד לפעול לקלקל את ההישג ולבוז לו, אף על פי שהוא לטובת ישראל כולה, הוא מחלה חברתית שמקננת בנו, במיוחד בתקשורת. אבל הכניעה לפגם האישיותי הזה היא מעבר למותר בדיווחי אמת עיתונאיים. אכן, יש עובדות על כישלונות של נתניהו, למשל מול רצועת עזה, אבל מדוע תוקפים אותו גם כשיש הישגים? דווקא כשיש הישגים? 

רגע, רגע. ואולי אני הבעיה? אולי אני קופץ כאוטומט להגן על נתניהו בלי להקשיב ולהבין עד הסוף את משמעות החדשות האלה ששמעתי ברדיו הממלכתי? אולי בעצם הידיעה היא ידיעת אמת, שחייבת להיות מובאת לידיעת הישראלים המאזינים לחדשות אמינות? 
 

אולי עלינו, על כולנו, להיחשף לעובדה שבשעה שראש הממשלה יוצא להשיג הישגים לתושבי ישראל, עוד ועוד הישגים מדהימים, יש במערכת הפוליטית אנשים שבמקום לשמוח שישראל מתקדמת, במקום לברך ולשבח את ראש הממשלה, זה מעצבן אותם. עד כדי כך שהם רוצים לקלקל לו ולישראל, להשמיץ את הביקור, את אוקראינה, את העולם כולו. הקנאה גורמת להם לזעוק לשמיים מדוע כל כך הרבה גורמים חברו נגדם כדי לקדם את ישראל בזמן שלטון ביבי, בלי כל רגישות לעובדה שלא הם בשלטון. בקרוב תעלה דרישה לקבוע בחוק שאסור לביבי לקדם את ישראל ולעשות טוב לתושבי ישראל. 

אם כך, סליחה. זוהי אכן ידיעה חשובה, על תושבי ישראל לדעת ולהכיר את פרצופם האמיתי של העומדים מול נתניהו. זהו תפקידה של התקשורת - לחשוף עובדות כאלה. תודה ששידרו מידע חשוב כזה בכל מהדורות החדשות.  

יסטרדיי

תמונה ישראלית: אני יושב בסרט ששמו “יסטרדיי", האולם די ריק, אבל בשורה לידי יושבים ארבעה ילדים קטנים בני 11 להערכתי, לא יותר. מה הם עושים כאן? “הם התבלבלו", אני סח לאשת נעורי שלידי, “הם בטח חשבו שזה 'מלך האריות' או 'מהיר ועצבני 34'". 
 

“יסטרדיי" הוא סרט על אדם ששר את שירי הביטלס, שנשכחו באירוע קוסמי מסתורי. סרט מופלא, מקורי, חכם ושנון. השחקנים, החל מהגיבור דרך הסוכנת מלוס אנג'לס ועד הנערה שהוא אמור לאהוב, מושלמים מעבר לרגיל. סרט כזה אי אפשר ללמוד לעשות בשום פקולטה לקולנוע, זה סרט שלומדים עליו. בכל מקרה, זה לא סרט לילדים, כולו מבוסס על שירי הביטלס. מה לארבעה ילדים, אפילו בלי הורים מחנכים, בסרט כזה?

שלושה מהם יצאו אחרי שעבר חצי הסרט. “את רואה, נשבר להם, הם יצאו", לחשתי. ילד אחד נותר. הערכתי אותו יותר. אבל אחרי דקות ספורות הגיעה הלחישה שלה: “הם חוזרים". ואכן הם שבו במעלה המדרגות ותפסו שנית את מקומם. יש כנראה ילדים שבבית שלהם הביטלס זה ערך, והם באו לסרט.

פעם, לפני יותר מ־50 שנה, הביטלס נקראו חיפושיות הקצב. כניסתם לארץ נאסרה כאילו שהם חברות קונגרס אנטישמיות תומכות BDS. המוזיקה שלהם נחשבה קלוקלת ברמות שצורמות אוזני כל מבוגר אחראי. פעם, בקיבוץ, אמרתי לחברי בני ה־20: “יום יבוא ויצעקו על הילדים: די, תשבו ותשמעו קצת מוזיקה טובה! תשמעו את הביטלס!". אין לכם מושג כמה זה הצחיק את כולם. אני עוד זוכר את מיכל גבעתי צוחקת ואומרת לי שהגזמתי. זה כאילו אמרתם היום שבעתיד יצעקו על הילדים: “די, תקשיבו קצת לשירים עם מילים על רמה, תקשיבו ל'אתה תותח'". 

פינת השלולית

הנסיכה מילאה את הפרטים שלה ובנתה פרופיל בטינדר. היא החליטה לא ללכת לקורס לבניית פרופיל בטינדר אלא לעשות זאת בעצמה. או אז היא הביטה במסך, שאלה את עצמה אם נסיכה באמת יכולה למצוא צפרדע שיש בו נסיך בשלולית עכורה כל כך, ולחצה על אנטר.