ממשלה לא יציבה היא לוקסוס שאיננו יכולים עכשיו להרשות לעצמנו

איני יודע כמה זמן יימשך המבוי הסתום הפוליטי; אין לי מושג עד להיכן יגיעו התכסיסים הפוליטיים, ונקעה נפשי ממשחקי האגו הנבובים וחישובי הקיצין של "מומחים". דבר אחד די ידוע ומוכר לי: האתגרים החיצוניים האורבים למדינת ישראל אינם שוקטים על השמרים, ולוח הזמנים שלהם אינו חופף ללוח הזמנים של כל הפוליטיקאים בישראל. ברצוני להצביע על שלושה מרכזיים מהם, שעלו במסע הבחירות רק בצורת ססמאות פופוליסטיות, והמסקנות הפוליטיות הנובעות מכך.

הראשון, היומיומי, עם ההצגה האלימה השבועית וירי רקטות פתאומי ליישובים ולערים שלנו - חמאס ורצועת עזה. עד עכשיו, וזה למעלה משנה וחצי, מדינת ישראל הכילה את האלימות המבוקרת מרצועת עזה. להערכתי, המצב הזה לא יוכל להימשך עוד לאורך זמן. כל ממשלה שתקום תצטרך לנקוט דרך פעולה רדיקלית על מנת להחזיר לקדמותו את הסטטוס קוו של שקט ששרר בעוטף עזה מאז מבצע צוק איתן ועד מרץ 2018. מה יקרה אם תוך כדי ויכוחים לוהטים על רוטציה כזאת או אחרת, או מזימות פוליטיות להביא לעריקים ממפלגה למפלגה, תיפול רקטה על גן ילדים, חס וחלילה?

השני, תוכנית המאה של טראמפ. אומנם הממשל האמריקאי הודיע כי התוכנית תפורסם רק לאחר שתיכון ממשלה בישראל, ולא לאחר הבחירות כפי שמסר בזמנו. טוב ויפה, אבל לך תדע אם אכן כך יהיה, ובוקר אחד טראמפ לא יפתיע אותנו.

טילי שיוט מהירים ומדויקים איראניים, מטווח של למעלה מ־1,000 קילומטרים, פגעו בהפתעה מוחלטת בשדה נפט סעודי מרכזי, וגרמו לו נזק שייקח כמה חודשים (לא כמה שבועות!) על מנת להחזירו לתפוקה מלאה. מה שהופגן כאן על ידי האיראנים הם הדברים הבאים: יכולת טכנולוגית מתקדמת ביותר הממחישה את הקטלניות של טילים מדויקים עד לכדי מטר מהמטרה, והמסוגלים לתמרן בעשן; כישלון מוחלט של מערך המודיעין האמריקאי, וכישלון של מערך הגנת הנ"מ תוצרת ארצות הברית.

לשון אחרת, כישלון מטריית ההגנה האמריקאית, ומכאן הפגיעה באמינות ההגנה של ארצות הברית על בעלות בריתה; התעוזה והנחישות של האיראנים להתגרות בסעודיה ובארצות הברית; סעודיה התגלתה פעם נוספת כנמר של נייר; ואחרון ולא חביב: הופגן כאן מדוע ישראל משקיעה מאמץ בלתי פוסק על מנת למנוע הצטיידות חיזבאללה בטילים מדויקים או הצבתם בעיראק וברחבי סוריה.

אלו אתגרים כבדי משקל שבשבילם צריך ממשלה רחבה ויציבה, ומהר. מול זה שיקולים אישיים בטלים בששים; צריך ממשלה שתוכל לקבל החלטות קשות ולא הכי פופולריות. מדינה עם ממשלה לא יציבה היא לוקסוס שאיננו יכולים עכשיו להרשות לעצמנו. ולכן היעד הלאומי לשנה הבאה: שנת יציבות פנימית ואיחוי קרעים.