מול מסך של ידיעות ופרשנויות שקריות בעניין סוריה, התמונה כפי שאני מבין אותה היא זאת: ראשית, זה כשבועיים אנו עדים למהלך כוח טורקי בתמיכה אמריקאית בצפון־מזרח סוריה. יעדו האופרטיבי הראשון הוא ליצור רצועה בשליטה טורקית לאורך כ־400 קילומטרים של גבול טורקיה־סוריה, ממזרח לנהר הפרת, ולעומק של כ־30 קילומטרים בתוך שטח סוריה, לסלק משם את כל הכורדים וליישב את האזור בפליטים סונים ערבים. הכוח הטורקי מסתייע בלחימה בעשרות אלפי מורדים ג'יהאדיסטים שאומנו וצוידו על ידי הטורקים, ואשר האויבים שלהם הם הכורדים, בשאר אסד והשיעים.
ומה לגבי ישראל? ההשוואה שנעשתה אצלנו בין נטישת הכורדים לבין האפשרות שטראמפ הבלתי צפוי יזנח את ישראל - היא הבל ורעות רוח. הנקודה המרכזית החשובה לענייננו היא איראן וארצות הברית. איך יעריכו האיראנים את כל המהלך האמריקאי? אם יעריכו שזה מסמן חולשה אמריקאית, שארצות הברית עוזבת, שהאמריקאים לא נאמנים לבעלי ברית מקומיים, שאפשר ללחוץ עליהם - תגבר התעוזה שלהם, ובכללה אולי גם נגדנו. ולהפך. במקביל, החשוב הוא לראות אם טראמפ ממשיך בלחץ הסנקציות על איראן או מראה סימני רפיון.
התרעות פיקוד העורף