חובה לפתוח בתיקון טעות/שקר שעשו להם רגליים במקומותינו: הנוסחה המוצעת על ידי הליכוד לממשלת רוטציה אינה "מתווה הנשיא". אם תיקחו את מתווה הנשיא לטיול בבלפור, תפגישו אותו עם שוכני המעון המלכותי, תפשיטו אותו ותתעללו בו - תקבלו את הנוסחה הזו. הנשיא ראובן ריבלין הבהיר בפגישה שקיים לאחרונה עם נתניהו, יריב לוין וזאב אלקין שני דברים חשובים. ראשית, עיתוי היציאה לנבצרות: על פי מתווה הנשיא, העיתוי הזה ייקבע בין הצדדים אבל הוא מוגבל למרווח שבין החלטת היועמ"ש להגשת כתבי אישום נגד נתניהו לבין הגשתם. כזכור, היועץ כבר החליט וכעת ממתינים לתום 30 יום כדי להגיש את כתבי האישום. כלומר, הנבצרות צריכה להתרחש בעוד חודש לכל המאוחר.
שנית, הסמכויות: על פי מתווה הנשיא, כשייכנס לנבצרות לא ייהנה נתניהו מסמכויות כלשהן. הוא יהיה זכאי לכיבודים אבל לא יקבל החלטות. הוא יישא בתואר (מ"מ ראש הממשלה) אבל לא יישא בנטל האחריות. מבחינת נתניהו ואנשיו להד"ם. הוא יהיה מ"מ ראש הממשלה, חבר קבינט, ייכנס ישיבות "שרינו", ינהל את הממשלה ויחתור, כהרגלו, מאחורי גבו של גנץ.
ולחדשות בהרחבה: הדילמה של הקוקפיט של כחול לבן היא מהמורכבות הזכורות בפוליטיקה הישראלית של הזמן החדש. אחרי שנחשפתי לכל הנתונים, שיקולים, הרהורים ופלפולים, נדמה לי שהאפשרות ההגיונית ביותר היא זו: נתניהו לא מתכוון להיכנס לנבצרות אפילו לרגע אחד. לא בעוד שישה חודשים, לא בעוד שישה ימים ולא בעוד שש דקות. הוא מתכוון לציית לרוח המפקדים בבלפור וללכת לבחירות. בניגוד למתווה הנבצרות, בחלופת הבחירות הוא מקבל את אותו מרווח זמן (כחצי שנה) עם סיכוי בסופו: תמיד יכול לקרות נס שיציל אותו ברגע האחרון. תמיד אפשר לשלוף להטוט מסמר שיער של הרגע האחרון, לחתום על ברית הגנה עם זימבבואה, לספח את ארם נהריים או לגייר את הנשיא טראמפ ברחבת הכותל המערבי.
אז למה הוא ממשיך לנדנד עם "מתווה הנשיא"? פשוט מאוד: הוא רוצה שכחול לבן ייעתרו, הוא רוצה מו"מ מרתוני עד הרגע האחרון, הוא רוצה כותרות בסגנון "בדרך לאחדות" וגם ויכוח האם הנבצרות תגיע בעוד שישה חודשים או חמישה חודשים. ואז, ברגע האמת, ביום שלישי הבא בחצות הלילה, זה יתפוצץ על מחלוקת כזו או אחרת. כולם יאשימו את כולם, אבל את הנעשה לא אפשר יהיה להשיב: כחול לבן יאכלו את הדגים הסרוחים ויגורשו מהעיר. הם ייאלצו ללכת לבחירות אחרי שהפרו למעשה את הבטחתם לבוחר וניהלו מו"מ על ישיבה תחת נתניהו, אדם שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. מי שייהנה מההפקר הוא ליברמן, היחיד שעומד במילותיו במקומותינו, וכמובן נתניהו, שלעולם לא יפספס הזדמנות להיבנות על הריסותיהם של אחרים.
זו הסיבה שכחול לבן מהססים לפני כניסתם למלכודת הפתאים המונחת לפניהם. כל מה שהם צריכים זה להביט בסטטיסטיקה, שלעולם לא משקרת. לערוך ביקור בבית העלמין של אלה שניהלו מו"מים עם נתניהו: ציפי לבני, שאול מופז, יצחק (בוז'י) הרצוג, ארנון (נוני) מוזס ועוד רבים וטובים.
כל האמור לעיל מבוסס על הערכות ועל איסוף מודיעין בחצרות האחוריות של כל משתתפי המשחק הפוליטי. אסור לשכוח שגם הליכה לבחירות היא הימור מבחינת כחול לבן. למרות קו הירידה הברור של נתניהו וכתבי האישום, לעולם אין לדעת מראש מה יקרה בבחירות בישראל. את ההחלטה הם יצטרכו לקבל בוויקאנד הקרוב. יהיה שמח בקוקפיט.