בהתייחס למאפייני התקופה וחוסר היציבות הפוליטית, אמר אתמול נשיא המדינה ראובן ריבלין כי נדרש מהצבא להמשיך ולהשיט את הספינה - בתבונה, באחריות, ללא מורא וללא התערבות של גורמים שאינם ענייניים. דווקא בתקופה של מינויי ממלאי מקום בצמתים המרכזיים ובהמתנה אינסופית לממשלה שתקבל החלטות, תוכנית רב־שנתית היא עוגן חיוני.
הצוותים שפעלו בשנה האחרונה סימנו את השינויים הנדרשים, ובחלק מהמערכים כבר בוצעו שינויים. זאת כחלק מתפיסה של הרמטכ"ל, שלא ניתן להמתין בביצוע השינויים וההתאמות עד שתהיה ממשלה יציבה בירושלים.
אפשר להבין את קו הפעולה של הרמטכ"ל. מנגד, צריך לזכור שמדובר בהכרזה על השקת תוכנית רב־שנתית בלי תקציב, שעליו עוד צפוי להתנהל מאבק מול האוצר ובלי קבינט שדן לעומק במשמעויות התוכנית בכל הקשור למבנה הצבא שנים קדימה.
אולם ברור גם שזה אינו סדר הדברים הרצוי. ולא מדובר רק בעניין טכני או סמנטי. לדוגמה, מאוד ייתכן שלאחר שצה"ל קיבל החלטות מסוימות על בניית הכוח, תבוא הממשלה הבאה ותגדיר לצה"ל אחרת את סדרי העדיפויות ואת תרחישי האיום.
האלוף במיל' גרשון הכהן סבור למשל כי בניגוד למגמה של השנים האחרונות של צמצום הכוח הלוחם בשירות המילואים, האיומים המתפתחים של חיזבאללה ואיראן מצפון וחמאס מדרום מגדילים את הסבירות למלחמה בשתי זירות מורכבות במקביל. לדבריו, בניין הכוח והיענות לאתגר כזה תלויים בשילוב של כוח מובחר ואיכותי ולצדו מסה כמותית של לוחמים ויחידות, ברמת איכות בינונית.
לתפיסתו של גרשון, בצה"ל ישנו היום חוסר גדול ביחידות לוחמות, בעיקר במילואים, ולא ניתן לגשר עליו רק בשיפור היכולות המבצעיות של היחידות הקיימות והחדשות. לפי גרשון, יש צורך בדיון מעמיק גם בשאלה הזו. וגם כאן - ראוי שהדיון יתקיים עם הדרג המדיני.
התרעות פיקוד העורף