לטענתם, במשך שנים הקפידו נשיאי ארה"ב ושרי החוץ שלה לשמור את נושא התיווך בין ישראל לפלסטינים כתחום הבלעדי להם. אומנם ללא התערבות ארגון האומות המאוחדות, אבל תמיד עם תקשורת ישירה בינה לבין האו"ם בעניין זה.
אלא שמהיום הראשון לכהונתו, הנשיא האמריקאי תוקף את הארגון העולמי, לועג לו ובז לו. עכשיו הוא רוצה לקדם תוכנית שלום. בלי תמיכה בזירה הבינלאומית זה לא ילך. "ואין לו תמיכה", קבע סגן ראש משלחת מערבית בתדרוך סגור.
הסיפוח והריבונות נדחו. מה שלא נדחה ונחת מהר במרכז הזירה הבינלאומית הוא התגובה השלילית ל"עסקת המאה". בדיון מזורז על התוכנית שהתקיים לפני כשבועיים במועצת הביטחון התבטאו רוב הנואמים - בעיקר שגרירי מדינות אירופה - בהסתייגות מוצהרת לעסקה, ושגרירת ארה"ב באו"ם קלי קראפט הפתיעה בקביעה כי תוכנית טראמפ "נתונה לשינויים". מועצת הביטחון איבדה זה מכבר את מעמדה המשפיע והמכריע. הדיון לא הניב שום דבר משמעותי, והישיבה הסתיימה אפילו בלי הצהרה רשמית.
שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל סיכם את הדיון במילים: "נידונו דרכים להגנה על שוויון זכויות ועל החוק הבינלאומי". במילים אחרות, לדעתנו תוכנית השלום טומנת בחובה איום על שוויון זכויות ועל החוק הבינלאומי.
האיחוד האירופי אינו מכיר במדינה פלסטינית וגורס שזה נושא למשא ומתן בין הצדדים. הכרה רשמית של האיחוד במדינה פלסטינית תהיה מהלך מהפכני רב־משמעות, תגובה לעסקה שקרוב לוודאי ארה"ב וישראל לא ציפו לה, בוודאי שלא כל כך מהר.
ישראל פועלת למניעת ההכרה והעבירה מסר לראשי המדינות החברות באיחוד שהדבר ייצור מכשול ועיכוב לקידום משא ומתן ישיר בין הצדדים. ישראל גם מקווה שמדינות מזרח־אירופיות באיחוד יצליחו למנוע, או לפחות לעכב לזמן בלתי מוגדר, את ההכרה.
גם אם הכרת האיחוד האירופי במדינה פלסטינית תסוכל או תידחה, ארה"ב וישראל לא יוכלו למנוע את המהלכים והמאמצים הצפויים מעתה מצד האירופים להעמיד את שאלת פלסטין בראש סדר היום של הדיפלומטיה הבינלאומית.
בשנים האחרונות הורגש כרסום בתשומת הלב של העולם בבעיית פלסטין בזירת האו"ם. העובדה שב"עסקת המאה" הפלסטינים נראים כצד שנדרש להמתין ארבע שנים עד למימוש שאיפותיו תנוצל היטב על ידי האירופים. גם העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, המקובל בזירה הבינלאומית, יקבל מעתה מקום כפתרון שאין בלתו לסכסוך. דיפלומטים בניו יורק אומרים שאם ישראל תספח שטחים באופן חד־צדדי, זה יהיה מהלך שיניב יוזמה לסנקציות נגדה.
העניין הגורף והמעורבות הפעילה שגילו האירופים בתגובותיהם לתוכנית השלום של טראמפ חשפו את חולשתה של מדיניות החוץ של ישראל; למעשה, את נוכחותה הרופסת ואת אי־השפעתה בזירה העולמית. "בנימין נתניהו היה צריך להופיע לדיון על תוכנית השלום שהתקיים במועצת הביטחון", טוען בכיר בקהילה היהודית בארה"ב. "אם התוכנית של טראמפ כל כך חשובה לראש הממשלה, אסור היה לו להפקיר את הדיון הזה במועצת הביטחון לידיים של אבו מאזן".
בכירים יהודים בניו יורק הביעו תמיהה על כך שישראל כ"ץ, שר החוץ של ישראל, אינו מוצא לנכון לבקר בעיר כדי להיפגש עם שגרירים וגורמים מדיניים במאמץ למנוע סחף מתמשך בהתנגדות לתוכנית השלום. "כנראה עתיד תוכנית השלום אינו מעניין במיוחד את שר החוץ", הם אומרים.
התרעות פיקוד העורף